פרק 14

וְאָמְרוֹ אֶל יוֹשֵׁב וְגוֹ׳ שָׁמְעוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה יֹאמְרוּ לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, וְאִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר שֶׁיֹּאמְרוּ מִבְּלִי יְכֹלֶת ה׳ חָס וְשָׁלוֹם לָהֶם, הָיָה לוֹ לְהַסְמִיךְ הַדְּבָרִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אֶל יוֹשֵׁב וְגוֹ׳ מִבְּלִי יְכֹלֶת ה׳״, וְהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מַאֲמַר ״שָׁמְעוּ״ וְגוֹ׳ אוֹ לְאַחֲרוֹ.

אָכֵן כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאָמְרוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם יִתְלוּ הַדָּבָר לְטַעַם יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ לְצִדָּם הָיָה הַדָּבָר. וְלִהְיוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד הוּא שֶׁלֹּא הָיָה הָעָם רָאוּי לְכָל כָּךְ מַעֲלָה בְּעֵינֵי ה׳ לְהַאֲבִיד לְפָנָיו יוֹשֵׁב הָאָרֶץ גּוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, וַהֲגַם שֶׁאָבְדָה מִצְרַיִם בִּשְׁבִילָם אֵין לְמֵדִין מִמִּצְרַיִם לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ שִׁבְעָה גוֹיִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, וְלֹא הָיוּ כָּל כָּךְ אֲהוּבִים אֶצְלוֹ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָז לְאַבֵּד מִפְּנֵיהֶם עַמִּים רַבִּים. וְהַשֵּׁנִי הוּא שֶׁה׳ הָיָה חָפֵץ בָּעָם וְאוֹהֲבָם אֶלָּא שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָה יָדוֹ חָס וְשָׁלוֹם לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ. לָזֶה אָמַר שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה׳ בְּקֶרֶב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יֹאמְרוּ שֶׁהַסִּבָּה שֶׁנּוֹלְדָה מִיּוֹשֵׁב הָאָרֶץ הוּא לְצַד שֶׁגַּם הֵם אֲהוּבִים וַחֲבִיבִים אֵצֶל הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא כַּנִּזְכָּר, שֶׁהֲרֵי שָׁמְעוּ חֲבִיבוּת יִשְׂרָאֵל אֶצְלְךָ כִּי אַתָּה ה׳ בְּקֶרֶב הָעָם אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן וְגוֹ׳, הֲרֵי נִפְלְאָה אַהֲבָתָם לַה׳ וּפִרְסֵם כִּי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל נִקְרָא עֲלֵיהֶם. וְאִלּוּ הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם טוֹבוֹת לֹא הָיָה נִמְנָע מִמֵּחוּשׁ אוּמּוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל חֵלֶק מֵרִבּוֹא מֵאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל גָּלוּי לְכָל הָעוֹלָם. וּמֵעַתָּה כְּשֶׁתָּמִית אֶת הָעָם הַזֶּה לֹא יִתְלוּ הַדָּבָר לְצַד מִעוּט הַשָּׂגַת אַהֲבָתְךָ בָּהֶם, וְאִם תַּעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה ״וְהֵמַתָּה וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ״ וְגוֹ׳.