פרק 13

וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אוֹמֵר וְשָׁמְעוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בַּתְּחִלָּה, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״יִשְׁמְעוּ מִצְרַיִם״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ כִּי הֶעֱלִיתָ , אִם רְצוֹנוֹ לוֹמַר יִשְׁמְעוּ שֶׁהֶעֱלָה זֶה אֵין לוֹ שַׁחַר, כִּי הֲלֹא הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי ה׳ וְנִפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹכָם. וְעוֹד מַה יְסוֹבֵב הֲרִיגָתָם לִשְׁמִיעַת מִצְרַיִם שֶׁהֶעֱלָה בְּכֹחוֹ וְגוֹ׳. וְאִם הַכַּוָּנָה הִיא לְצַיֵּן מִי הֵם מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ, וְאָמַר, אוֹתָן אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ בְּכֹחֲךָ וְגוֹ׳, קָשֶׁה, וְכִי יֵשׁ מִצְרַיִם אֲחֵרִים לִטְעוֹת בָּהֶם, וְלוּ יְהִי שֶׁיֵּשׁ מִצְרַיִם אֲחֵרִים, עִם כָּל זֶה מִן הַסְּתָם אֵינוֹ חוֹזֵר אֶלָּא עַל מִצְרַיִם הַיָּדוּעַ.

וְנִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא בְּמַה שֶׁנָּעִיר עַל מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לָמָּה לֹא הִזְכִּיר טְעָנוֹת שֶׁטָּעַן לִפְנֵי ה׳ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי״ וְגוֹ׳ שֶׁה׳ סָתַר טַעֲנָה זוֹ בְּטַעֲנַת ״נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא״, גַּם לְצַד שֶׁאֵין לְנִיאוּץ זֶה קִצְבָּה, עִם כָּל זֶה הָיָה לְמֹשֶׁה לְהַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת בְּצֵרוּף הַטְּעָנוֹת שֶׁהִזְכִּיר כָּאן, שֶׁבָּהֶם נִצַּח הַדִּין כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.

אָכֵן מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִתְחַכֵּם בְּנוֹעַם דְּבָרָיו, שֶׁאָמַר ״וְשָׁמְעוּ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד טְעָנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁאָמַר כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁחוֹזֵר הוּא וְטוֹעֵן וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם לְהָשִׁיב עַל מַאֲמַר ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. וְנָתַן טַעַם לִדְבָרָיו שֶׁאָמַר הַדָּבָר בְּהֶחְלֵט שֶׁיִּשְׁמְעוּ, וְאִם תֹּאמַר מִי אָמַר לְךָ שֶׁיִּשְׁמְעוּ וַדַּאי וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ, לָזֶה אָמַר כִּי הֶעֱלִיתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר מִקִּרְבּוֹ , לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁנִּסֵּי מִצְרַיִם הָיוּ יְדוּעִים לַכֹּל, עִם כָּל זֶה יִשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר לְאוֹתָם שֶׁהָיוּ בְּקִרְבָּם, וְאוּמָּה כָּזוֹ לֹא תִּמָּנַע מֵחֲקוֹר מֵהַנַּעֲשֶׂה מִיִּשְׂרָאֵל וְעִנְיָנֵיהֶם. וְלָזֶה אֲנִי מַחְלִיט שֶׁיֵּדְעוּ אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵהֶם בְּדִקְדּוּק. וּכְפִי זֶה תֵּיבַת ״כִּי״ הִיא נְתִינַת טַעַם לְמַאֲמַר ״וְשָׁמְעוּ״.

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁבָּא לִתֵּן טַעַם לָמָּה לֹא חָשׁ אֶלָּא לִשְׁמִיעַת מִצְרַיִם וּלְהַנִּסְבָּב מִמֶּנָּה וְלֹא לִשְׁאָר הָעַמִּים. לָזֶה אָמַר כִּי הֶעֱלִיתָ בְּכֹחֲךָ וְגוֹ׳ , פֵּרוּשׁ, הֵם שֶׁיָּדְעוּ אוּמָּה זוֹ שֶׁאֵין בָּהּ יְכֹלֶת וְלֹא יָכְלָה עֲלוֹת מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל. כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ שֶׁמֵּתוּ כְּאֶחָד, הֲגַם שֶׁה׳ יְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ וְיַכְנִיס לָאָרֶץ זַרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי כֵן יִתְלוּ כִּי הַמִּשְׁפָּחָה הַהִיא הָיְתָה בַּת כֹּחַ הַיָּכוֹל עֲמוֹד מִפְּנֵי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. וְזֶה הוּא מִדְּבָרִים הָרְגִילִים כִּי אוּמָּה חֲזָקָה תִּמְשׁוֹל בִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה, אֲבָל הָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא כֹּחַ ה׳ – לֹא הָיָה כֹּחַ בַּה׳ חָס וְשָׁלוֹם לַהֲבִיאָם. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר הֶעֱלִיתָ בְּכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה , מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע הָעָם הַיּוֹצֵא שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ זוּלַת כֹּחַ עֶלְיוֹן, לִשְׁלוֹל עַם הַבָּא בִּמְקוֹמוֹ שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ מוֹפֵת לִסְתּוֹר טַעֲנַת ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״. וּמֵחוּשׁ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא מִצַּד מִצְרַיִם, אֲבָל שְׁאָר הָאוּמּוֹת אִם לֹא הָיָה טַעַם שֶׁמִּצְרַיִם יָדְעוּ הָעָם וְאֵיכוּתוֹ לֹא הָיָה חִלּוּל הַשֵּׁם. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי מֹשֶׁה שְׁנֵי דְּבָרִים מֻכְרָחִים: הָאֶחָד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם הַנַּעֲשֶׂה מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַשֵּׁנִי כִּי מִצְרַיִם יָדְעוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם כֹּחַ לַעֲמוֹד בְּמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת זוּלַת כֹּחוֹ יִתְבָּרַךְ.