פרק 30
מתוך אור החיים על במדבר · רבי חיים בן עטר זצ"ל
וַיַּהַס וְגוֹ׳ אֶל מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאֵין כֹּחַ בְּאָדָם הֶדְיוֹט לְהַשְׁתִּיק הֲמוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, לָזֶה בָּא בְּמַאֲמָרוֹ כִּי הוּא מַשְׁתִּיקָם אֶל מֹשֶׁה וְלֹא לִגְזֵרָתוֹ, וְיָדוּעַ כִּי מֹשֶׁה מֶלֶךְ, דִּכְתִיב (דברים לג:ה) ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, וּלְאֵימָתוֹ שָׁתְקוּ לִשְׁמֹעַ אֲשֶׁר יֹאמַר. וְאָמַר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ , פֵּרוּשׁ, גַּם לְפִי דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים נוּכַל לָהּ: