פרק 20

מתוך אור החיים על במדבר · רבי חיים בן עטר זצ"ל

וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם נוֹתֶנֶת שׁוּמָן בְּפֵרוֹתֶיהָ. אִם רָזָה – פֵּרוּשׁ, אִם כְּשֶׁנּוֹתֶנֶת כֹּחָהּ בַּפֵּרוֹת אִם נַעֲשֵׂית רָזָה מִצַּד זֶה, כְּדֶרֶךְ הָאֲרָצוֹת שֶׁזּוֹרְעִים אוֹתָהּ שָׁנָה וּמוֹבִירִים אוֹתָם שָׁנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה כְּחוּשָׁה, אוֹ זוֹרְעִים אוֹתָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה וְאֵינָהּ מִשְׁתַּנֵּית בְּכֹחָהּ וְעוֹשָׂה שֵׁנִי כָּרִאשׁוֹן, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁאֵינָהּ נִכְחֶשֶׁת מִצַּד גִּדּוּלֶיהָ.

הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ. פֵּרוּשׁ שֵׁם הַמִּין, אִם יֵשׁ בָּהּ כָּל מִין עֵץ, אִם אַיִן – פֵּרוּשׁ אִם יֵשׁ עֵץ שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא בָּהּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (דברים ח:ט) ״לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ״.

חזרה לתוכן הספר