פרק 9

וַיִּחַר אַף ה׳. פֵּרוּשׁ גֵּרָה בָּהֶם הַנֶּחֱרִים בָּהֶם שֶׁהֵם כַּת הָאַף, וַיֵּלַךְ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאַף מַה שֶׁהוּרְשָׁה. וַהֲגַם שֶׁבַּסְּנֶה אָמַר הַכָּתוּב (שמות ד:יד) ״וַיִּחַר אַף ה׳ בְּמֹשֶׁה״, שָׁם רָשַׁם שִׁעוּר אֲשֶׁר יִפְעַל בּוֹ הָאַף, וְהוּא שֶׁיָּסוּר מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַכְּהוּנָה וְתִנָּתֵן לְאַהֲרֹן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קב.; שמות רבה פ״ג) שֶׁהָרוֹשֶׁם הוּא הֲסָרַת הַכְּהוּנָה. וְכָאן עָשָׂה הָאַף מִשְׁפָּט גָּדוֹל שֶׁהַצָּרַעַת הִיא כְּמִיתָה כָּאָמוּר בָּעִנְיָן, וּבִשְׁנֵיהֶם הָיָה הָעֹנֶשׁ כְּאָמְרוֹ בָּם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) ״וַיִּפֶן״ וְגוֹ׳ פָּנָה מִצָּרַעְתּוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם לֹא נִתְרַפְּאָה כְּאַהֲרֹן תֵּכֶף וּמִיָּד, וְלֹא יָדַע אָדָם מִצָּרַעְתּוֹ.