פרק 2

הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה. רַזַ״ל אָמְרוּ (בראשית רבה א,יד) אַכִּין וְרַקִּין מִעוּטִין, וְכָאן נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר בָּזֶה שֶׁמַּעֲשֵׂה מֹשֶׁה יִרְשׁוֹם הַפְּגָם בָּהֶם גַּם בַּאֲבוֹת הָעוֹלָם אֲשֶׁר דִּבֵּר עִמָּהֶם ה׳, וְכֵן הוּא בַּמִּדְרָשׁ (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: וַהֲלֹא גַּם עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר, עַד כָּאן. וְעוֹד אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לִרְמוֹז שְׁנֵי מִעוּטִים שֶׁהָיוּ בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה, א׳ שֶׁלֹּא נִתְנַבֵּא עַד שֶׁהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה דִּכְתִיב (שמות ז:ז) ״וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה... בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה״ וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוּא שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳, וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם נִתְנַבְּאוּ בְּנֵי שָׁלֹשׁ וְחָמֵשׁ קוֹדֶם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, וּמִעוּט שֵׁנִי שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּתְנַבָּא נִצְטָרַע, דִּכְתִיב (שם ד׳): ״וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת: וְגוֹ׳ מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן לָהֶם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הֲרַק אַךְ״.

וַיִּשְׁמַע ה׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיִּשְׁמַע ה׳ , לוֹמַר שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶלָּא ה׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ בִּפְנֵי בְּרִיָּה. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמֵּהֶם שָׁמַע וְלֹא מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא קָבַל לִפְנֵי ה׳ כְּדֶרֶךְ הַנֶּעֱלָבִין מִזּוּלָתָם.