פרק 28

וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ כְּלָאֵם. צָרִיךְ לָדַעַת עַל מִי סָמַךְ יְהוֹשֻׁעַ לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ, וּמַה גַּם לְהוֹרוֹתוֹ כֹּה וְכֹה תַּעֲשֶׂה, וְזֶה מֵהַזָּרוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (עירובין סג.) כָּל דְּמוֹתִיב מִלָּה קֳדָם רַבֵּיהּ אָזֵיל בְּלָא וְלַד, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ״ וְגוֹ׳. וְאֶפְשָׁר לָתֵת טַעַם לְמַעֲשֵׂה יְהוֹשֻׁעַ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַה נְבוּאָה אָמְרוּ? מֹשֶׁה מֵת יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס, עַד כָּאן. לָזֶה כְּשֶׁשָּׁמַע יְהוֹשֻׁעַ הַדְּבָרִים, בָּחַר לְדַבֵּר לִפְנֵי רַבּוֹ כְּדֵי שֶׁיְּגַלֶּה דַּעְתּוֹ כִּי מְאוּסִים הַדְּבָרִים אֶצְלוֹ וְאוֹמְרֵיהֶם, וְכִי שֶׁקֶר בְּפִיהֶם. וּבָזֶה שָׁלַל הַחֲשָׁד כִּי יַחְפֹּץ הוּא בַּדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים לְמַעֲלָתוֹ וְגִלָּה הַהַפְכִּיּוּת בִּרְצוֹנוֹ.

וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם – פֵּרוּשׁ, תֵּן אוֹתָם בַּמִּשְׁמָר עַד אֲשֶׁר יָבֹא דְּבַר מֶלֶךְ מִשְׁפָּט עֲשׂוֹת, אוֹ כַּלֵּם מִן הָעוֹלָם. וְטַעַם הַדָּבָר בֵּין לִסְבָרַת הָאוֹמֵר חוּץ מֵהַשִּׁבְעִים בֵּין לִסְבָרַת הָאוֹמֵר מֵהַשִּׁבְעִים, מֵהַטְּעָמִים שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ אֲדֹנִי מֹשֶׁה , שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ הֱיוֹת הוּא אָדוֹן אֶלָּא הֱיוֹת לוֹ אֲדוֹנוֹ מֹשֶׁה, לִשְׁלֹל הָרָצוֹן בַּנֶּאֱמַר כִּי יָמוּת מֹשֶׁה וְהוּא יַכְנִיס. וִידֻיַּק גַּם כֵּן מַאֲמַר וַיַּעַן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה לַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו בַּנְּבוּאָה הַהִיא, כִּי לֹא דִּבְּרוּ נְכוֹנָה וּצְרִיכִין לִנָּתֵן בְּבֵית כֶּלֶא. וְאַף עַל פִּי כֵן עֲנָשׁוֹ הַכָּתוּב, כִּי סוֹף סוֹף הֵשִׁיב דָּבָר בִּפְנֵי רַבּוֹ (דברי הימים א ז:כז).