פרק 16

אֶסְפָה לִּי וְגוֹ׳ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא אָמַר ״אֶסְפָה לִּי וְגוֹ׳ שִׁבְעִים זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל״, יִרְמֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה טו,כא) שֶׁהַשִּׁבְעִים זְקֵנִים שֶׁאָסַף בְּמִצְרַיִם נֶהֶרְגוּ כֻּלָּן עִם חוּר, לָזֶה אָמַר אֵלָיו שֶׁיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אֲחֵרִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר תֵּיבַת לִי שֶׁיִּתְכַּוֵּן בַּדָּבָר לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְעֵהוּ הַשָּׂטָן בְּזָקֵן שֶׁאֵינוֹ נָכוֹן, וּכְשֶׁיִּהְיֶה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע.

עוֹד נִתְכַּוֵּן שֶׁאֲסִיפָתָם תִּהְיֶה לַה׳, שֶׁיְּקַבְּלוּ הַמִּנּוּי וְהַשְּׂרָרָה מֵה׳ עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא מִמֹּשֶׁה. עוֹד יִרְצֶה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם, הֲגַם שֶׁזְּקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים נֶהֶרְגוּ, לֹא יִמְנְעוּ עַצְמָם הֵם מִגֶּשֶׁת אֶל הַמִּנּוּי, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱסָפִים, פֵּרוּשׁ נֶהֱרָגִים, לִי לִשְׁמִי, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים מד:כג) ״כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ״.

זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו. פֵּרוּשׁ, שֶׁהֵם בְּעֵינֵי הָעָם נֶחְשָׁבִים וִיכוֹלִין לִרְדּוֹת בָּהֶם וְיֶחֶרְדוּ לְמַאֲמָרָם, וְהוּא מַאֲמַר וְשֹׁטְרָיו.