פרק 15

מתוך אור החיים על במדבר · רבי חיים בן עטר זצ"ל

וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חָשׁ כִּי יֹאמַר ה׳ אֵלָיו לָשֵׂאת בְּעַל כָּרְחוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא יוּכַל, עַל מְנָת כֵּן יַעֲבֹד ה׳ עַד יְצִיאַת נְשָׁמָה, דִּכְתִיב (דברים ו:ה) ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״. לָזֶה אָמַר וְאִם וְגוֹ׳ הָרְגֵנִי נָא , פֵּרוּשׁ, עַתָּה מָסַר נַפְשׁוֹ וְלֹא יִשָּׂא עוֹד הַמַּשָּׂא לְבַדּוֹ. וְנָתַן הַטַּעַם וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי , פֵּרוּשׁ, דָּבָר הַגּוֹרֵם רַע לַנֶּפֶשׁ שֶׁעָלָיו יַקְפִּידוּ הַצַּדִּיקִים. וְהָרָעָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ צָעַק לִבּוֹ הִיא שֶׁאִם יַהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל יִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה וְנִמְצָא שֶׁגָּרְמוּ לוֹ לְהַעֲנִישָׁם. גַּם לָזֶה יֵחָשֵׁב תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ, עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר (משלי יז:כו) ״גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק״ וְגוֹ׳.

וְכָפַל לוֹמַר הָרְגֵנִי נָא הָרֹג , לוֹמַר שֶׁהָרוּג הוּא אִם לֹא יַהַרְגֵהוּ ה׳, כִּי וַדַּאי שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן כְּשֶׁה׳ הוֹרֵג אוֹתוֹ אֵינוֹ הוֹרֵג אֶלָּא אָדָם הָרוּג, גַּבְרָא קְטִילָא קָטִיל, וְתֵיבַת ״הָרוֹג״ נִדְרֶשֶׁת בְּנִקּוּד שׁוּרוּק. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ילקוט במדבר תשל״ה; מדרש תהלים כג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִם לֹא אֶתֵּן הֵם הוֹרְגִים אוֹתִי, וְאִם אֲדַבֵּר כְּנֶגְדְּךָ אַתָּה הוֹרְגֵנִי. וְהַכָּתוּב יְכַוֵּין לְכָל הַדְּרָכִים.

חזרה לתוכן הספר