פרק 13

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא כָּתַב עֹנֶשׁ הַמְּבַטֵּל פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ עַד עַתָּה וְלֹא כְּשֶׁכָּתַב מִצְוַת הַפֶּסַח, וּלְפִי מַה שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּעִנְיָן זֶה (פסחים צג.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּנוּ רַבָּנָן חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹן וְחַיָּב עַל הַשֵּׁנִי דִּבְרֵי רַבִּי, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹן וּפָטוּר עַל הַשֵּׁנִי, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף עַל הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן לֹא עָשָׂה הַשֵּׁנִי, וְאָמְרוּ שָׁם בִּפְסָחִים וּשְׁלָשְׁתָּם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, יְעֻיַּן שָׁם. מֵעַתָּה לְכָל אַחַת מֵהַסְּבָרוֹת הִנִּיחַ הַכָּתוּב לוֹמַר עַד כָּאן לְכָל אֶחָד מֵהַסְּבָרוֹת כְּדַרְכּוֹ, מַה שֶׁלֹּא הָיִינוּ שׁוֹמְעִין כֵּן אִם הָיָה מְצַוֶּה בִּמְקוֹמוֹ.