פרק 4

וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר פָּסוּק זֶה פַּעַם אַחֶרֶת כָּאן, וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁאָמַר כְּבָר בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה וּבְפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל, יִתְיַשֵּׁב בֵּין לְמַאן דְּאָמַר לָא קְבִיעֵי נֵרוֹת, שֶׁבָּא לְהָסִיר מִכְשׁוֹל הַטָּעוּת הַנִּמְשָׁךְ מִמַּאֲמַר ״בְּהַעֲלֹתְךָ״ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהָיָה מְפָרֵק וְחוֹזֵר וּמַעֲלֶה אוֹתָם, וּמִזֶּה תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כִּי גַּם שְׁאָר הַמְּנוֹרָה אֵין חִיּוּב בְּקִיּוּמָהּ מִקְשָׁה, שֶׁהֲרֵי גַּם הַנֵּרוֹת בִּכְלַל חֵלֶק מֵהַמְּנוֹרָה הֵם, וּמָצִינוּ שֶׁהֵם מְפֹרָקִים, וְנָדוּן מֵהֶם כְּדִין דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא וְכוּ׳ לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל, שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״מִקְשָׁה״ זֶה הָיָה בִּתְחִלָּה, אֲבָל אַחַר כָּךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ. לָזֶה אָמַר וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה מִקְשָׁה וְגוֹ׳, שֶׁכֵּן הִיא עוֹמֶדֶת, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד כִּי הַנֵּרוֹת יָצְאוּ מֵהַכְּלָל מִקְשָׁה שֶׁל הַמְּנוֹרָה וְלֹא תִּלְמוֹד מֵהֶם. וּלְמַאן דְּאָמַר קְבִיעֵי נֵרוֹת גַּם כֵּן בָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁעָמְדָה הַמְּנוֹרָה בְּמַעֲשֵׂה מִקְשָׁה גַּם אַחַר שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ.