פרק 45

וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה׳. הַכַּוָּנָה בְּמַאֲמַר אֲנִי ה׳ , לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני שס״ד) עֲתִידָה עֲבוֹדָה שֶׁתַּחְזוֹר לַבְּכוֹרוֹת, לֹא יֵרְדוּ הַלְוִיִּם מִהְיוֹת לַה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיוּ לִי אֲנִי ה׳ כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמִי לְעוֹלָם וָעֶד כְּמוֹ כֵן יִהְיוּ לִי הַלְוִיִּם: