פרק 41
מתוך אור החיים על במדבר · רבי חיים בן עטר זצ"ל
וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵם חַיָּבִים בְּפִדְיוֹן שֶׁהֵם פִּטְרֵי חֲמוֹרִים, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות י״ג:י״ג) ״וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״, וְדַוְקָא פֶּטֶר חֲמוֹר אֲבָל בְּכוֹרוֹת הַטְּהוֹרוֹת לֹא, כִּי הַתְּמִימִין אֵינָם בְּנֵי פִדְיוֹן, וּבַעֲלֵי מוּמִין מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי מוּמִין רֶגַע אֶחָד בִּרְשׁוּת [הַבְּעָלִים], (הַבְּכוֹר) זָכָה בּוֹ וַהֲרֵי הוּא אֶצְלוֹ כְּחֻלִּין וּמַה מָקוֹם לְפִדְיוֹן.