פרק 1
מתוך אור החיים על במדבר · רבי חיים בן עטר זצ"ל
בְּמִדְבַּר סִינַי וְגוֹ׳. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ (במדבר רבה א:א) הֲבָנוֹת יְקָרוֹת בְּפָסוּק זֶה, וְנִשְׁאַר לְהָעִיר לָמָּה לֹא הִשְׁוָה ה׳ מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּשִׁעוּר הַדְּבָרִים, כִּי כְּשֶׁהִזְכִּיר הוֹדָעַת הַמָּקוֹם הִקְדִּים מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת שֶׁהוּא מִדְבַּר סִינַי וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר פְּרַט הַמָּקוֹם וְאָמַר בְּאֹהֶל מוֹעֵד , וּכְשֶׁהִזְכִּיר הוֹדָעַת הַזְּמַן הִקְדִּים זִכְרוֹן פְּרַט הַזְּמַן וְאָמַר בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר מַחְבֶּרֶת כְּלָלוּת הַזְּמַן וְאָמַר בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית.
וְנִרְאֶה כִּי הַכָּתוּב אַדְרַבָּה הִשְׂכִּיל לְדַבֵּר בְּשִׁעוּר שָׁוֶה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (שמות רבה מה:ו) ״הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי״ – שֶׁמְּקוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא טָפֵל לוֹ, וּלְעֵרֶךְ זֶה יִהְיֶה טָפֵל כָּל הַמָּקוֹם לְגַבֵּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חוֹנֶה שָׁם הָאֱלֹהִים, וּמֵעַתָּה מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת הוּא אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמִּדְבָּר הוּא פְּרָט טָפֵל לוֹ, וּלְהָעִירְךָ הַכָּתוּב בְּכַוָּנָה זוֹ סִדֵּר סָמוּךְ לָזֶה מַאֲמַר בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ וְגוֹ׳ בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית , אִם כֵּן מַאֲמַר בְּאֹהֶל מוֹעֵד הוּא מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וְלָזֶה נִסְדַּר בָּאַחֲרוֹנָה כְּסֵדֶר שָׁנָה הַשֵּׁנִית שֶׁנִּסְדַּר אַחַר מַאֲמַר בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. וְתֵדַע כַּמָּה הוּא מֻפְלָג מָקוֹם אֲשֶׁר ה׳ שָׁם מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁבִּשְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁבֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן עָמְדוּ רְווּחִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה ד,ד; ה,ו), הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא לָעַיִן מוּעָט הוּא מְרֻבֶּה לְצַד הַשּׁוֹכֵן בּוֹ בָּרוּךְ הוּא.