פרק 27

מתוך אור החיים על ויקרא · רבי חיים בן עטר זצ"ל

וְאָמְרוֹ וְחִשַּׁב וְגוֹ׳. הִנֵּה לְצַד שֶׁהַמֶּכֶר הוּא בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, כְּאָמְרוֹ (ישעיה נ:א) ״הֵן בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם״, וְהֶעָוֹן הוּא חוֹב עַל הָאָדָם, בִּשְׁעַת קְרִיעַת הַשְּׁטָר צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן הַחוֹב שֶׁעָלָיו וְלִפְרֹעַ הַנִּשְׁאָר, וְהוּא אָמְרוֹ וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ הַשָּׁנִים שֶׁנִּשְׁאַר הַבַּיִת מָכוּר וְיִתְנַכֶּה לְפִי שִׁעוּר הַשָּׁנִים מֵעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹדֵף יָשִׁיב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) בְּמִשְׁפְּטֵי הַתְּשׁוּבָה וְתִקּוּנֶיהָ תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל, אִם אָדָם נֶהֱנָה מֵהֶעָוֹן יְסַגֵּף עַצְמוֹ כְּשִׁעוּר מַה שֶׁנֶּהֱנָה מֵהַחֵטְא וּבָזֶה יִפְרַע חוֹבוֹ. וּכְמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה אֲדוֹן הָעוֹלָם כְּשֶׁיִּתְקָרֵב זְמַן הַגְּאֻלָּה, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח:) שֶׁיִּהְיוּ חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וּבָזֶה וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם עַל יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ל:ג) ״וְשָׁב ה׳ אֶת שְׁבוּתְךָ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט:) ״יָשִׁיב״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְשָׁב״ וְגוֹ׳:

חזרה לתוכן הספר