פרק 5

בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַה׳. פֵּרוּשׁ, חֵלֶק הַנּוֹגֵעַ לַה׳ מִקָּרְבַּן פֶּסַח שֶׁהוּא מַתַּן דָּמִים וְהַקְטָרַת חֲלָבִים יִהְיֶה בֵּין הָעַרְבַּיִם, אֲבָל חֵלֶק הַנּוֹגֵעַ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא אֲכִילַת הַבָּשָׂר יִהְיֶה בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ פֶּסַח לַה׳ , לְצַד שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם שֶׁהוּא פֶּסַח רִאשׁוֹן עָשׂוּהוּ לְאַהֲבַת הֶעָרֵב וְהַמּוֹעִיל, הֶעָרֵב שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה יט) שֶׁנִּתְבַּשֵּׂם פִּסְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֵרוּחוֹת גַּן עֵדֶן, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בֹּא (שמות יב:מג), וְהַמּוֹעִיל לִפְסֹחַ הַמַּשְׁחִית עַל בָּתֵּיהֶם, וְכָאן אָמַר כִּי פֶּסַח דּוֹרוֹת יַעֲשׂוּהוּ לְשֵׁם ה׳ הֲגַם שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד מִשְּׁתֵּיהֶן.