פרק 2

כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ וְגוֹ׳ – תַּנְיָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״שְׁאֵרוֹ״ – זוֹ אִשְׁתּוֹ, דִּכְתִיב ״שְׁאֵר אָבִיךָ״. ״הַקָּרֹב״ – לְמַעֵט אֲרוּסָה, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקָרְבָה. ״אֵלָיו״ – לְמַעֵט הַגְּרוּשָׁה, פֵּרוּשׁ קָרוֹב שֶׁנִּתְרַחֵק. יֹאמַר ״לְאִמּוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאָבִיו״? מָה אִמּוֹ שֶׁהִיא מִתְחַלֶּלֶת הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לָהּ, אָבִיו שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטַּמָּא לוֹ? אִלּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אִמּוֹ בְּיָדוּעַ, אַף אָבִיו בְּיָדוּעַ. אָבִיו חֲזָקָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּלְאָבִיו״, עַד כָּאן. הִקְשׁוּ חַכְמֵי לוּנֵיל לְרִי״ץ: לְעוֹלָם לֹא יֹאמַר הַכָּתוּב ״לְאָבִיו״ וְאָנוּ לְמֵדִין מִקַּל וָחֹמֶר מֵאִמּוֹ. מָה תֹּאמַר? הֲרֵי אָבִיו זֶה אֵינוֹ יָדוּעַ כְּאִמּוֹ, יִטַּמָּא מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם זֶה אָבִיו – מִטַּמֵּא, וְאִם אֵינוֹ אָבִיו, אִם כֵּן הוּא מַמְזֵר וְאֵין לוֹ כְּהוּנָה, עַד כָּאן.

וּבְעֵינַי אֵינוֹ קֻשְׁיָא כְּלָל, כִּי הַכָּתוּב כָּאן בָּא לִשְׁנֵי דְּבָרִים: לְהַתִּיר וּלְהַצְרִיךְ. לְהַתִּיר טֻמְאָה בַּקְּרוֹבִים הַגַּם שֶׁאָסַר בָּרְחוֹקִים, וּלְהַצְרִיךְ – שֶׁאִם לֹא רָצָה לִטַּמֵּא מְטַמְּאִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לָהּ יִטַּמָּא״ וְאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ״מִצְוָה״, שֶׁחַיָּב כָּל כֹּהֵן לִטַּמֵּא לַמֵּתִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן. וַהֲגַם שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״לָהּ יִטַּמָּא״ אֶלָּא בַּאֲחוֹתוֹ, הֲרֵי אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח וְלֹא רָצָה לִטַּמֵּא לָהּ וּדְחָפוּהוּ חֲכָמִים וְטִמְּאוּהוּ בְּעַל כָּרְחוֹ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ שֶׁעַל כָּל הַקְּרוֹבִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן הוּא חַיָּב לִטַּמֵּא. וּכְפִי זֶה אִם הָיִיתִי דָּן טֻמְאַת אָבִיו מִדִּין מָה נַפְשָׁךְ אֵין לִי מָקוֹם לְחַיְּבוֹ לִטַּמֵּא לוֹ כִּי יֹאמַר מִי יֹאמַר שֶׁהוּא אָבִיו, וּמָה גַּם אִם יָמוּת אָבִיו בְּעֶרֶב פֶּסַח אֵין לְבַטֵּל מִצְוַת פֶּסַח אֶחָד בְּמוֹעֲדוֹ מֵחֲמַת סָפֵק, וְלֹא מִבָּעְיָא לְמַאן דְּאָמַר (רמב״ם ופרי חדש) סָפֵק דְּאוֹרַיְתָא מֻתָּר מִדְּאוֹרַיְתָא, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לִדְחוֹת מִצְוַת פֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר סָפֵק דְּאוֹרַיְתָא אָסוּר מִדְּאוֹרַיְתָא אַף עַל פִּי כֵן אֵין לוֹ לִדְחוֹת מִצְוַת וַדַּאי מִפְּנֵי מִצְוַת סָפֵק, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו״ שֶׁחַיָּב לִטַּמֵּא לְכָל אֶחָד מֵהֶם דְּבַר תּוֹרָה. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.

וְעוֹד נִרְאֶה לִי, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת שֶׁאָבִיו אֵין לוֹ אֶלָּא חֲזָקָה, וְהַבֵּן מֻחְזָק בְּכֹהֵן, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לְפָנֵינוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם מֻחְזָקִים בְּחֶזְקַת כֹּהֲנִים כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, גַּם מֻחְזָקִים שֶׁאֶחָד מֵהֶם אָב וְאֶחָד בְּנוֹ, וּמְצִיאוּת זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיּוּרַע חֶזְקַת הָאָב שֶׁאֵינוֹ כֹּהֵן וְלֹא יוּרַע חֶזְקַת הַבֵּן לַהֲסִירוֹ מִמַּדְרֵגַת כֹּהֵן, וְנֹאמַר שֶׁאֵין זֶה אָבִיו וְנִשְׁאַר הַבֵּן בְּחֶזְקָתוֹ. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, אִם לֹא אָמַר ״לְאָבִיו״ הָיִיתִי דָּן שֶׁלֹּא יִטַּמָּא לְאָבִיו חֲזָקָה בָּאֹפֶן הַנִּזְכָּר, מִטַּעַם שֶׁמָּא יוּרַע חֶזְקַת אָבִיו וְהַבֵּן יִשָּׁאֵר כֹּהֵן לְעוֹלָם, וְלָזֶה אָמַר הַתַּנָּא: אָבִיו חֲזָקָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאָבִיו״. וְהִנֵּה בֵּין לְדֶרֶךְ זֶה וּבֵין לְדֶרֶךְ רִאשׁוֹן, אָבִיו חֲזָקָה חַיָּב לִטַּמֵּא לוֹ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף אָבִיו אֵינוֹ אֶלָּא חֲזָקָה וְהַתּוֹרָה חִיְּבַתּוּ לִטַּמֵּא.

וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו וְגוֹ׳. תַּנְיָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: יֹאמַר ״לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו״? בְּנוֹ וּבִתּוֹ שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בִּכְבוֹדָם הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לָהֶם, אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁהוּא חַיָּב בִּכְבוֹדָם אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטַּמָּא לָהֶם? אִלּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ הַנְּפָלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו״ – מָה אִמּוֹ וְאָבִיו בְּנֵי קַיָּמָא, אַף בְּנוֹ וּבִתּוֹ בְּנֵי קַיָּמָא, עַד כָּאן. קָשֶׁה, כְּפִי זֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״לְאִמּוֹ וְלִבְנוֹ״ וְגוֹ׳ וְלֹא יֹאמַר ״לְאָבִיו״. וּלְטַעֲנַת מַה אִמּוֹ בְּיָדוּעַ, בְּנוֹ וּבִתּוֹ יוֹכִיחוּ, שֶׁמִּן הַסְּתָם אֵינָם בְּיָדוּעַ אֶלָּא חֲזָקָה, וּמִטַּמֵּא לָהֶם. וְאֵין לוֹמַר שֶׁגָּרוּעַ אָבִיו מִבְּנוֹ וּבִתּוֹ, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁדָּן הַתַּנָּא קַל וָחוֹמֶר מֵהֶם לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, וְאִם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״לְאָבִיו״? וְאִם לְגַלּוֹת עַל בְּנוֹ וּבִתּוֹ שֶׁהֵם בְּנֵי קַיָּמָא, לָמְדִינַן מִיִּתּוּר ״לְאִמּוֹ״ שֶׁאֵין צָרִיךְ, שֶׁבָּאָה מִקַּל וָחוֹמֶר בְּנוֹ וּבִתּוֹ. וְאֵין לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ שְׁנֵיהֶם יַחַד לְמַעֵט בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַנְּפָלִים, כִּי לָמָּה לֹא יַסְפִּיק אֶחָד? וְעוֹד, אִם צָרִיךְ שְׁנֵיהֶם, מַה מָקוֹם לַתַּנָּא לַעֲשׂוֹת צְרִיכוּתוֹת בֵּין לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, הֲלֹא צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם לְמַעֵט בְּנוֹ וּבִתּוֹ נְפָלִים, וְהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים.

וְנִרְאֶה לוֹמַר, שֶׁאִם לֹא אָמַר ״לְאָבִיו״ הָיִיתִי דָּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאִמּוֹ״? בְּנוֹ וּבִתּוֹ שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בִּכְבוֹדָם מִטַּמֵּא לָהֶם, אִמּוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אִלּוּ כֵן הָיִיתִי דָּן גַּם אָבִיו. תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאִמּוֹ״, לְמַעֵט אָבִיו מִטַּעַם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חֲזָקָה, וְהָיִינוּ מִתְחַיְּבִין לְפָרֵשׁ כִּי בְּנוֹ וּבִתּוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב הֵם דּוֹמִים לְאִמּוֹ בְּיָדוּעַ, וּכְגוֹן שֶׁלֹּא הָיָה מְצִיאוּת שֶׁתִּתְעַבֵּר אִשְׁתּוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי יְדִיעָה בְּרוּרָה בַּמְּצִיאוּת שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת. מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לְאָבִיו״ וְהִקְשֵׁינוּ לָמָּה הֻצְרַךְ, וְיָבֹא דִּינוֹ מֵאִמּוֹ, וְהֻכְרַחְנוּ לוֹמַר שֶׁבָּא לוֹמַר אֲפִלּוּ אֵינוֹ אֶלָּא חֲזָקָה, אִם כֵּן ״אִמּוֹ״ לָמָּה לִי? שְׁמַע מִנָּהּ לְמַעֵט בְּנוֹ וּבִתּוֹ נְפָלִים. וַהֲגַם שֶׁהַתַּנָּא אָמַר ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ״ לְמַעֵט הַנְּפָלִים, לָאו דַּוְקָא, וְסָמַךְ עַל מַה שֶׁהֶעִירְךָ בְּסָמוּךְ בִּדְרָשַׁת ״לְאָבִיו״ שֶׁבָּא לוֹמַר אֲפִלּוּ אֵינוֹ אֶלָּא חֲזָקָה.

אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לְמָה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּסֵיפָא דְּבָרָיְתָא דִּ״לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו״, וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִלּוּ נֶאֱמַר ״לְאָבִיו״ וְלֹא נֶאֱמַר ״לְאִמּוֹ״ וְכוּ׳, הָיִיתִי אוֹמֵר, מָה אָבִיו שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל אַף אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ מִתְחַלֶּלֶת, אִמּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאִמּוֹ״, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהֻצְרַךְ ״לְאִמּוֹ״ לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ נִתְחַלְּלָה, וּמִנַּיִן לוֹ לְמַעֵט הַנְּפָלִים? וְאִם תִּדְרֹשׁ לַנְּפָלִים, נִתְחַלְּלָה מִנַּיִן? וְעוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כְּפִי זֶה, בִּתּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה אִם חַיָּב לִטַּמֵּא לָהּ אוֹ לֹא, שֶׁיֵּשׁ פָּנִים לוֹמַר דַּוְקָא אִמּוֹ שֶׁחַיָּב בִּכְבוֹדָהּ הוּא שֶׁנִּתְרַבֵּית אֲפִלּוּ נִתְחַלְּלָה, וְיֵשׁ פָּנִים לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁגִּלָּה קְרָא שֶׁהַחִלּוּל אֵינוֹ פּוֹגֵם הַקּוּרְבָה, הוּא הַדִּין בִּתּוֹ.

אָכֵן בְּהָעִיר בְּדִבְרֵי הַתַּנָּא, מִנַּיִן מָצָא לוֹמַר שֶׁיִּטַּמָּא לְאִמּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה? אִם מִיִּתּוּר, דִּלְמָא אִצְטְרִיךְ מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר ״לְאָבִיו״ לְצַד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאֵם שֶׁגְּרוּעָה מֵעֵרֶךְ אָב לְצַד שֶׁמִּתְחַלֶּלֶת. וּכְמוֹ כֵן דִּקְדֵּק הַתַּנָּא בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ ״מָה אָבִיו שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל״, מַשְׁמַע כִּי הַהֶפְרֵשׁ יֻצְרַךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ הַהַדְרָגָה הֲגַם שֶׁאֵינוֹ בַנִּמְצָא אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת, וְאִם כֵּן נוּכַל לוֹמַר עַד עַתָּה שֶׁאִמּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה פָּטוּר מִלְּטַמֵּא. וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהַתַּנָּא סוֹבֵר כִּי אָמְרוֹ ״לְאִמּוֹ״ מַשְׁמָעוּתָהּ הוּא בֵּין כֹּהֶנֶת בֵּין חֲלָלָה. הָאֱמֶת שֶׁאִם לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא ״לְאָבִיו״ הָיָה לְבַעַל דִּין לַחְלוֹק וְלוֹמַר, אִמּוֹ גְּרוּעָה מֵאָבִיו גַּם בִּהְיוֹתָהּ כֹּהֶנֶת, כֵּיוָן שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּחִלּוּל, אֲבָל אַחַר שֶׁאָמַר ״לְאִמּוֹ״ אֲפִילוּ נִתְחַלְּלָה בְּמַשְׁמָע. וּכְמוֹ כֵן תָּדוּן כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וּלְבִתּוֹ״ אֲפִילוּ נִתְחַלְּלָה בְּמַשְׁמָע, כִּי לֹא תָּלָה הַכָּתוּב הַדָּבָר אֶלָּא בְּסִבַּת הַקּוּרְבָה, וְאִמּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה וּבִתּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה נִקְרָאִים אִמּוֹ וּבִתּוֹ. וּמֵעַתָּה כֵּיוָן שֶׁבְּלֹא רִבּוּי אָנוּ אוֹמְרִים כִּי מַשְׁמָעוּת ״בִּתּוֹ״ הוּא אֲפִלּוּ שֶׁנִּתְחַלְּלָה כָּל שֶׁנִּקְרֵאת בִּתּוֹ יִטַּמָּא לָהּ, אִם כֵּן נָבֹא לָדִין לָמָּה אָמַר ״אִמּוֹ״, וַהֲלֹא תָּבֹא בְּקַל וָחוֹמֶר מִבִּתּוֹ, וּמַה בִּתּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה מִטַּמֵּא לָהּ, אִמּוֹ אִצְטְרִיךְ?

אָכֵן אִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״לְאִמּוֹ״, אָז לֹא הָיִינוּ אוֹמְרִים כִּי ״לְאָבִיו״ בָּא לְמַעֵט בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַנְּפָלִים, אֶלָּא לְמַעֵט אִמּוֹ. וּמִעוּט זֶה קָרוֹב יוֹתֵר בְּנִשְׁמָע מִלֵּילֵךְ לְחַפֵּשׂ אַחַר הַנְּפָלִים שֶׁל בְּנוֹ וּבִתּוֹ לוֹמַר שֶׁעֲלֵיהֶם בָּא, וְהָיִיתִי מְמַעֵט אִמּוֹ מִטַּעַם שֶׁמִּתְחַלֶּלֶת. וּכְשֶׁהָיִינוּ בָּאִים לָדוּן מִבִּתּוֹ שֶׁמִּתְחַלֶּלֶת וּמִטַּמֵּא לָהּ, הָיִינוּ מַעֲמִידִין מִעוּט הָאֵם כְּשֶׁנִּתְחַלְּלָה דַּוְקָא, אֲבָל לֹא נִתְחַלְּלָה הָיְתָה בָּאָה מִקַּל וָחוֹמֶר מִבִּתּוֹ. וּכְשֶׁנָּבוֹא לָדוּן בְּבִתּוֹ אֲפִלּוּ נִתְחַלְּלָה מִמַּשְׁמָעוּת הַתֵּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה שֶׁאֲפִלּוּ נִתְחַלְּלָה תִּקָּרֵא בִּתּוֹ, הָיִינוּ חוֹזְרִים וְדָנִים בִּתּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה מֵאִמּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה, וּמָה אִמּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ כְּמוֹ שֶׁדָּרַשְׁנוּ מִיִּתּוּר ״לְאָבִיו״, בִּתּוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה לֹא כָל שֶׁכֵּן. וַהֲגַם שֶׁמַּשְׁמָעוּת ״בִּתּוֹ״ יַגִּיד אֲפִלּוּ נִתְחַלְּלָה, זֶה מִן הַסְּתָם, אֲבָל כְּשֶׁיָּבֹא הַלִּמּוּד בְּמִעוּט אוֹ בְּקַל וָחוֹמֶר נַחְזוֹר לְהַעֲמִידָהּ בְּשֶׁלֹּא נִתְחַלְּלָה.

הָעוֹלֶה מִכָּל הַכָּתוּב בְּעֹמֶק הַכָּתוּב הוּא, שֶׁאִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״לְאָבִיו״ שֶׁמִּמֶּנּוּ נָבֹא לִטְעוֹת שֶׁבָּא לְמַעֵט אִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״לְאִמּוֹ״ וְהָיְתָה בָּאָה מִבְּנוֹ וּבִתּוֹ כַּנִּזְכָּר. וְאִם לֹא אָמַר ״לְאִמּוֹ״ שֶׁמִּמֶּנָּה הָיָה בָּא הַטָּעוּת לוֹמַר שֶׁבָּא לְמַעֵט אָבִיו לְצַד שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ אֶלָּא חֲזָקָה, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״לְאָבִיו״. אִם כֵּן תִּקְשֶׁה לֹא יֹאמַר לֹא אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ, לָזֶה דָּרְשׁוּ שֶׁבָּא לְמַעֵט הַנְּפָלִים שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶם. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לָנוּ לוֹמַר שֶׁיֹּאמַר אוֹ ״לְאִמּוֹ״ לְבַד אוֹ ״לְאָבִיו״ לְבַד, כִּי אֶחָד מֵהֶם שֶׁיֹּאמַר יוֹלִיד הַטָּעוּת וְיִסְתֹּר הַבִּנְיָן. וְנִתְחַכֵּם ה׳ לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם הַתַּנָּא וְקָדַם לְהוֹדִיעַ הַטָּעוּת הַיּוֹצֵא מֵאִם יֹאמַר אֶחָד מֵהֶם, וְאַחַר כָּךְ דָּרַשׁ יִתּוּר שְׁנֵיהֶם יַחַד, וְהָבֵן. וּבָזֶה עָלָה דִּבְרֵי הַתַּנָּא לְאוֹר עוֹלָם דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.