פרק 19

אֶת חֻקֹּתַי וְגוֹ׳ בְּהֶמְתְּךָ וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא בְּהֶמְתּוֹ, בְּהֶמַת חֲבֵרוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת חֻקֹּתַי״, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, אִם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר בְּהֶמְתְּךָ ? הָיָה לוֹ לוֹמַר ״בְּהֵמָה לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם״, וְאָז לֹא הָיָה צָרִיךְ לְרַבּוֹת בֶּהֱמַת אֲחֵרִים. וְרָאִיתִי לְהָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן שֶׁכָּתַב בָּזֶה שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה. וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים לִי, כִּי לֹא יְדַבֵּר בַּהֹוֶה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִטְעוֹת וְיִצְטָרֵךְ לְהוֹסִיף דְּבָרִים לְהָסִיר הַטָּעוּת.

וְנִרְאֶה בְּהָעִיר בְּסֵדֶר הַכְּתוּבִים, לָמָּה סָמַךְ הַכָּתוּב מִצְוַת הַרְבָּעָה לְמִצְוַת אַהֲבַת רֵעִים, וּמִי יוֹדֵעַ לְסַדֵּר סֵדֶר מַתְאִים כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ. אָכֵן לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל אַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְהִתְקַשְּׁרוּת לִבָּם יַחַד כִּי חָפֵץ ה׳ הִתְקַשְּׁרוּת עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וּמִזֶּה יֹאמַר אָדָם כִּי לֹא יַקְפִּיד ה׳ עַל הַרְבָּעַת טְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה, לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר כִּי אֵין הָרָצוֹן בָּזֶה לְקַשֵּׁר בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה וַאֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי עַנְפֵי הַטַּהֲרָה הֲגַם שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִין טַהֲרָה, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״בְּהֶמְתְּךָ״ פֵּרוּשׁ בְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה לְךָ לַאֲכִילָה. וְתִמְצָא שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה, טְהוֹרָה עִם טְמֵאָה, טְמֵאָה עִם טְהוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ״, עַד כָּאן. הִנֵּה שֶׁסּוֹבֵר הַתַּנָּא כִּי ״בְּהֶמְתְּךָ״ הִיא בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְאִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״בְּהֶמְתְּךָ״ לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַטְּהוֹרָה בִּכְלָל, וְאַדְרַבָּה יֻכְשַׁר הַמַּעֲשֶׂה לְצַד שֶׁהוּא הִתְקַשְּׁרוּת מִין טַהֲרָה, וַהֲגַם שֶׁהָיָה ה׳ מְרַבֶּה אֵיזֶה רִבּוּי הָיִיתִי דּוֹרְשׁוֹ בְּאֶחָד מִשְּׁאָר תַּעֲרֹבֶת טָמֵא וְטָהוֹר.