פרק 15

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. אַזְהָרָה זוֹ בָּאָה לְבַעֲלֵי דִּינִים שֶׁלֹּא יַעֲרִימוּ לִזְכּוֹת כְּפִי הַדִּין, וְהוּא עָוֶל, וְלָזֶה אָמַר בִּלְשׁוֹן רַבִּים ״לֹא תַעֲשׂוּ״ וְגוֹ׳, וְשִׁעוּר אָמְרוֹ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, בַּמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יִשְׁפְּטוּ הַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יְסוֹבְבוּ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ עָוֶל, כִּי הַדַּיָּן שׁוֹפֵט עַל פִּי הַטְּעָנוֹת אֲשֶׁר יְסַדְּרוּ לְפָנָיו, וְלָזֶה סָמַךְ מִצְוָה זוֹ לְאַזְהָרַת ״לִפְנֵי עִוֵּר״ וְגוֹ׳, כִּי זֶה מַכְשִׁיל הַדַּיָּן לִשְׁפּוֹט מִשְׁפָּט מְעֻוָּל.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, שֶׁהֲגַם שֶׁהַמִּשְׁפָּט זִכָּהוּ, לֹא יִסְמֹךְ לַעֲשׂוֹת עָוֶל כְּשֶׁיַּכִּיר בְּעַצְמוֹ כִּי עָוֶל בִּימִינוֹ, וְלָזֶה אָמַר בִּלְשׁוֹן רַבִּים כִּי יְדַבֵּר לְבַעֲלֵי דִּינִים, וּבְסָמוּךְ שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְצַוּוֹת לַשּׁוֹפֵט אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד ״לֹא תִשָּׂא״ ״לֹא תֶהְדַּר״ וְגוֹמֵר.

עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל אַזְהָרָה לְדַיָּן, שֶׁהֲגַם שֶׁהַמִּשְׁפָּט יַגִּיד לְחַיֵּב אֶת זֶה וּלְזַכּוֹת אֶת זֶה, אִם בְּעֵינָיו נִרְאֶה כִּי הוּא עָוֶל – לֹא יַעֲשׂוּ עָוֶל זֶה בִּשְׁבִיל מַה שֶׁנִּתְחַיֵּב בַּמִּשְׁפָּט, אֶלָּא אֵין לְדַיָּן אֶלָּא מַה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ בַּמִּשְׁפָּט בְּה״א הַיְדִיעָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז.) כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה קוֹצֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל אִישׁ וְאִישׁ הַצָּרִיךְ לוֹ עַל מִשְׁפַּט צֶדֶק, וְלָזֶה אִם יְחַיְּבוּ הַזַּכַּאי וִיזַכּוּ הַחַיָּב הִנֵּה הוּא יוֹצֵא עָוֶל בְּמִשְׁפָּט עֶלְיוֹן בְּסַךְ קָצוּב, וּכְשֶׁמְּחַסְּרוֹ אִם כֵּן נַעֲשָׂה הָעָוֶל בַּמִּשְׁפָּט שֶׁלֹּא נָטַל זֶה מַה שֶׁחַיָּב בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְכֵן לְהֵיפֶךְ: