פרק 4
מתוך אור החיים על ויקרא · רבי חיים בן עטר זצ"ל
כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ. עִם אָמְרוֹ ״קֹדֶשׁ״ בַּכְּתֹנֶת וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם״. אוּלַי שֶׁחָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיָּדוּן אָדָם בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת מִשֶּׁל קֹדֶשׁ אֶלָּא שְׁלֹשֶׁת הַבְּגָדִים חוּץ מִן הַכְּתֹנֶת, כִּי הַכְּתֹנֶת הוּא מַלְבּוּשׁ הַמִּתְחַיֵּב לְכָל אָדָם לִלְבּוֹשׁ וְיִהְיֶה מִשֶּׁלּוֹ, וְעַל הַשְּׁלֹשָׁה הוּא שֶׁאָמַר ״בִּגְדֵי קֹדֶשׁ״, שֶׁהֵם בְּגָדִים שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת לְצַד כְּבוֹד מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן. לָזֶה אָמַר כְּתֹנֶת בַּד וְגוֹ׳ שֶׁגַּם הִיא קֹדֶשׁ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תַחְשׁוֹב כִּי דַּוְקָא כְּתֹנֶת חָקַק ה׳ שֶׁתִּהְיֶה שֶׁל קֹדֶשׁ, לָזֶה חָזַר וְאָמַר בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם כֻּלָּם יַחַד.
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי מִתְכַּוֵּן לוֹמַר שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד שֶׁהַבַּד שֶׁיַּעֲשׂוּ מִמֶּנּוּ הַכְּתֹנֶת יִהְיֶה שֶׁל קֹדֶשׁ, וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר בְּגָדִים, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב הַמִּשְׁפָּט בַּמִּזְדַּמֵּן רִאשׁוֹן. וְעִנְיָן שֵׁנִי הוּא שֶׁגַּם מַעֲשֵׂה הַבְּגָדִים יִהְיֶה שֶׁל קֹדֶשׁ, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם :
עוֹד נִרְאֶה כִּי מִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם , לְבַל יֵרָאֶה הַדָּבָר שֶׁהוּא חוּץ מֵהַמּוּסָר, כִּי עֶבֶד מֶלֶךְ שֶׁהוּא הַכֹּהֵן אֲשֶׁר פֵּאֲרוֹ ה׳ וְכִבְּדוֹ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד, דִּכְתִיב (שמות כח:ב) ״לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת״, וּבְעֵת אֲשֶׁר יִתְעַלֶּה לְשֵׁרוּת גָּדוֹל כָּזֶה יֹאמַר אֵלָיו הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ, לָזֶה אָמַר בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם פֵּרוּשׁ בְּגָדִים הָרְאוּיִם לַקֹּדֶשׁ הֵם וְלֹא אֲחֵרִים. וְהַטַּעַם כִּי הַבְּגָדִים הַמְפֹאָרִים הָהֵם יֵשׁ בָּהֶם דְּבָרִים בְּגוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כא; ראש השנה כו.) אֵין קָטֵיגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵיגוֹר.
אוֹ יִרְמֹז טַעַם (משלי כה:ו) ״אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ״ אֲדוֹנֵינוּ בָּרוּךְ הוּא קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם , פֵּרוּשׁ, שֶׁבָּהֶם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקֹדֶשׁ קָדָשִׁים אֲשֶׁר חוֹנֶה שָׁם הָאֱלֹהִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ ״קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ״ שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל קֹדֶשׁ, פֵּרוּשׁ כָּל הָאַרְבָּעָה נִלְמָדִים מִכְּתֹנֶת שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל קֹדֶשׁ, וְחָזַר לוֹמַר בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם , דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים) שֶׁבָּא לְלַמֵּד עַל כָּל בִּגְדֵי כְּהוּנָּה שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל קֹדֶשׁ, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.