פרק 29

מתוך אור החיים על ויקרא · רבי חיים בן עטר זצ"ל

וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לְפָרֵט כָּאן ״אוֹ אִשָּׁה״ וְלֹא אָמַר ״אָדָם״ וְאִשָּׁה בִּכְלָל, לְצַד שֶׁאֵין לְאִשָּׁה זָקָן, יֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁלֹּא דִבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא בְּאִישׁ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּזָקָן. וַהֲגַם שֶׁיֹּאמַר ״אָדָם״ וְלֹא יֹאמַר ״אִישׁ״, תֹּאמַר שֶׁבָּא לְרַבּוֹת הַקָּטָן אוֹ לְמַעֵט גּוֹיִם, וּלְעוֹלָם נִגְעֵי זָקָן בְּאִשָּׁה לֹא מְטַמְּאָה – תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ אִשָּׁה״, לְאִם גָּדַל שֵׂעָר בִּזְקָנָם שֶׁהוּא מְטַמֵּא בִּנְתָקִים.

חזרה לתוכן הספר