פרק 19

וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה. רַזַ״ל (תורת כהנים) אָמְרוּ אֵין דִּבּוּר אֶלָּא לְשׁוֹן עַז, יוֹרֶה עַל דְּבָרִים קָשִׁים. צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ יֻצְדַּק עִנְיָן זֶה בְּאַהֲרֹן עִם מֹשֶׁה. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְבָנָיו הַנּוֹתָרִים שֶׁהוּא דִבּוּר דּוֹמֶה לִקְלָלָה, וְהוּא עֲדַיִן בְּחֶרְדַּת לֵב עַל שְׁנֵי בָּנָיו שֶׁכְּבָר מֵתוּ בּוֹ בַּיּוֹם וְהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג. וּמַה גַּם כְּשֶׁשָּׁמַע עֲקִימַת שְׂפָתָיו שֶׁל מֹשֶׁה בְּדִמְיוֹן הַקְּלָלָה, לָזֶה חָרַד לִבּוֹ וְדִבֵּר בְּקוֹל גָּדוֹל לִפְנֵי מֹשֶׁה כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל בָּנָיו.

הֵן הַיּוֹם. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ (זבחים קא.) שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר: וְכִי בְּיוֹם זֶה הִקְרִיבוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר שֶׁאֲסוּרִים לְהַקְרִיב בַּאֲנִינוּת, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁמָּא הִקְרַבְתֶּם אוֹתוֹ בַּאֲנִינוּת וְלָזֶה שְׂרַפְתֶּם? אֲנִי הוּא שֶׁהִקְרַבְתִּי, וְכֹהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן.

וּפְשַׁט הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ – פֵּרוּשׁ, נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עוֹלָתָם לִפְנֵי ה׳ וְכוּ׳, שֶׁכַּוָּנָתוֹ כִּי הוּא אוֹנֵן כִּי בוֹ בַּיּוֹם מֵתוּ. וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם – פֵּרוּשׁ, חַטָּאת שֶׁל יוֹם שֶׁהוּא שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְכָאן רָמַז לוֹ שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה זֶה מִמִּנְחָה שֶׁהוּא קָדְשֵׁי שָׁעָה, אֲבָל חַטַּאת הַיּוֹם הוּא קָדְשֵׁי דוֹרוֹת – הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה׳ לְאָכְלוֹ?

וְהָיָה נִרְאֶה לְהוֹכִיחַ מִכָּאן סָפֵק אֶחָד, אִם מֻתָּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת לְעַצְמוֹ הוֹרָאָה בִּמְקוֹם רַבּוֹ, שֶׁרָאִיתִי לְהָרֹא״שׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (עירובין סג.) שֶׁכָּתַב לֶאֱסוֹר זוּלַת סַר סַכִּינָא שֶׁאֵין קְפֵידָא כָּל כָּךְ. וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁרָאִינוּ שֶׁהוֹרָה אַהֲרֹן הֲלָכָה זוֹ לְעַצְמָן וְשָׂרְפוּ הַחַטָּאת מַשְׁמַע שֶׁמֻּתָּר. וְאֵין לְךָ רַב מֻבְהָק כְּמֹשֶׁה לְאַהֲרֹן. וְאוּלַי יֵשׁ לִדְחוֹת, כִּי אֵין הוֹרָאָה זוֹ הוֹרָאָה, כְּפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּיוֹמָא (רש״י שם דף ה:) שֶׁדָּן אַהֲרֹן קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר הַקַּל אָמְרָה תּוֹרָה ״לֹא אָכַלְתִּי בְאוֹנִי״ קֹדֶשׁ חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן, עַד כָּאן. וְכֵיוָן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי מֹשֶׁה דִּין מַעֲשֵׂר כְּאִלּוּ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִשְׂרֹף וְלֹא הוֹרָה הוּא לְעַצְמוֹ כְּלוּם, כִּי בִּכְלַל מַעֲשֵׂר חַטָּאת בְּקַל וָחוֹמֶר וּכְגוֹן זֶה מֻתָּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת, וְקַל הוּא מִבֵּיעֲתָא בְּכוּתְחָא. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת שָׁם (עירובין סב:) פֵּרוּשׁ הוֹרָאַת בֵּיעֲתָא בְּכוּתְחָא.