פרק 22

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פָּרָשָׁה כ״ט אָמְרוּ: מִקְרָא מְסֹרָס, רָאוּי לוֹמַר ״וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת״ וְגוֹ׳ ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, שֶׁבִּירִידָתוֹ נָשָׂא כַּפָּיו וְכוּ׳. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה יְדַבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה וְלֹא בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. וְאוּלַי כִּי בִּרְאוֹתוֹ אַהֲרֹן שֶׁלֹּא יָרְדָה שְׁכִינָה, חָשַׁב אוּלַי כִּי עֲדַיִן חָסֵר כַּפָּרָתוֹ עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ הֵבִיא קְלָלָה עַל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה ״וַיִּשָּׂא וְגוֹ׳ וַיְבָרֵךְ״ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יָרַד מֵעֲשׂוֹת תַּשְׁלוּמֵי הַחַטָּאת וְכוּ׳. וְאוּלַי כִּי גַּם בִּרְכַּת יִשְׂרָאֵל, לְצַד שֶׁהִיא כַּפָּרַת חֶטְאוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, תּוּכְלַל בִּכְלַל הַחַטָּאת, כִּי גַּם לָהּ יִתְיַחֵס שֵׁם חַטָּאת. וְאָמְרוֹ וַיֵּרֶד , אוּלַי כִּי הוּא לְשׁוֹן יְרִידָה כִּי הוּכַּר לוֹ פְּחִיתוּתוֹ, לְצַד שֶׁרָאָה שֶׁגָּמַר מֵעֲשׂוֹת הַכֹּל וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פָּרָשָׁה י״ט שֶׁצָּעַק אַהֲרֹן לִפְנֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לוֹ לִיקְרַב לַמִּזְבֵּחַ וּבָא לִידֵי בּוּשָׁה וְכוּ׳, וְנִכְנַס מֹשֶׁה עִמּוֹ וּבִקְשׁוּ רַחֲמִים וְיָרְדָה שְׁכִינָה.