פרק 2

קַח אֶת אַהֲרֹן וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה קוֹדֶם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, וְטַעַם שֶׁנֶּאֶמְרָה כָּאן, לוֹמַר לְךָ שֶׁקָּדְמוּ כָּל מִשְׁפְּטֵי הַקָּרְבָּנוֹת וּפְרָטֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן קוֹדֶם מִלּוּאָיו, כִּי לַעֲשׂוֹת כֻּלָּן נִתְכַּהֲנוּ הוּא וּבָנָיו, וְלֹא נִתְכַּהֵן עַד שֶׁלִּמְּדוֹ מֹשֶׁה כָּל פְּרָטֵי דִּינֵי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְקִיֵּם וְקִבֵּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב, וְאָז אָמַר לוֹ ״קַח אֶת אַהֲרֹן״ שֶׁעַל מְנָת כֵּן נִתְכַּהֵן, וְעוֹד שֶׁזּוּלַת זֶה מַשְׁכַּחַת שֶׁיָּבִיא אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל קָרְבָּן מִיָּד בְּקָרְבָתוֹ לִפְנֵי ה׳ וְלֹא יֵדַע מַה לַעֲשׂוֹת.