פרק 43

וְהִנֵּה עָשׂוּ וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ. טַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה כֵּן עָשׂוּ , כִּי אָמְרוֹ ״וְהִנֵּה עָשׂוּ״ נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה ״וַיַּרְא וְגוֹ׳ וְהִנֵּה הִיא עֲשׂוּיָה״, פֵּרוּשׁ גּוּף הַמַּעֲשֶׂה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה שִׁעוּר בַּזְּמַן וְרָאָה שֶׁהִנֵּה עֲשָׂאוּהוּ בִּזְמַן מוּעָט.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ עָשׂוּ אוֹתָהּ לְשׁוֹן תִּקּוּן, שֶׁתִּקְּנוּ אוֹתָהּ כַּמִּצְטָרֵךְ. וְעוֹד מוֹדִיעַ שֶׁהִשְׂכִּיל בָּהּ שֶׁעֲשָׂאוּהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ בִּפְרָטֵי הַמִּשְׁפָּט, וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ.

עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זַ״ל (זבחים סב.) כִּי יֵשׁ פְּרָטֵי הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָם לְעִכּוּב אֶלָּא לְמִצְוָה, וּמָנוּ חֲכָמִים דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּכֶפֶל הַמַּעֲשֶׂה לוֹמַר שֶׁעָשׂוּ כָּל אֲשֶׁר צִוָּה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם אֶלָּא לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר מֹשֶׁה וְלֹא סָמַךְ עַל זִכְרוֹנוֹ בְּסָמוּךְ, לוֹמַר לֹא תִּהְיֶה בְּרָכָה זוֹ קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, כִּי מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בֵּרְכָם, וְדָבָר גָּדוֹל הוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּדָבָר זֶה. וּלְטַעַם זֶה הוּא שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב וְאָמַר וַיְבָרֶךְ אֹתָם , וְזוּלַת הֱיוֹת מֹשֶׁה אֵין הַתּוֹרָה מַגֶּדֶת אִם יְבָרֵךְ אָדָם לַחֲבֵרוֹ.