פרק 12

מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל

אֶת הָאָרֹן. הִתְחִיל הַכָּתוּב בַּמְּעֻלֶּה שֶׁבַּכֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל בַּמִּשְׁכָּן בִּירִיעוֹת שֶׁל שֵׁשׁ, שֶׁהֵם גֶּדֶר הַקְּדֻשָּׁה הַמְעֻלָּה שֶׁבַּבַּיִת. וְאָמְרוֹ וְאֶת בַּדָּיו , יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי שָׁוִים הַבַּדִּים לְגוּפוֹ שֶׁל אָרוֹן בַּקְּדֻשָּׁה, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁצִּוָּה הַכָּתוּב (שמות כה:טו) ״לֹא יָסוּרוּ מִמֶּנּוּ״. וְאָמְרוֹ אֶת הַכַּפֹּרֶת , כִּי לֹא שָׁוָה לִקְדֻשַּׁת הָאָרוֹן, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁלֹּא הָיָה קָבוּעַ בָּאָרוֹן וְגַם אֵין אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לַהֲסִירוֹ. וְאָמְרוֹ וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ , הִשְׁוָה הַכָּתוּב קְדֻשָּׁתוֹ לִקְדֻשַּׁת הַכַּפֹּרֶת שֶׁהֵם בְּגֶדֶר אֶחָד.

חזרה לתוכן הספר