פרק 11
מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל
אֶת הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ׳. הִנֵּה הַדְרָגַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהֵם יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לֶהֱיוֹת שֶׁמְּסַכְּכִין עַל הַקֹּדֶשׁ הֵם בְּהַדְרָגָה מְעֻלָּה מֵאָהֳלוֹ וּמִכְסֵהוּ הָעֲשׂוּיִים מֵהָעוֹרוֹת שֶׁאֵינָם רוֹאִים פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ. לָזֶה לֹא אָמַר ״וְאֶת אָהֳלוֹ״ לְהַשְׁווֹת אֵלָיו, אֲבָל כָּל מַה שֶׁעַל יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת הִשְׁוָה אוֹתָם הַכָּתוּב בְּמַדְרֵגָה אַחַת, וְאָמַר וְאֶת מִכְסֵהוּ לְהַשְׁווֹתוֹ בְּגֶדֶר אֶחָד עִם אָהֳלוֹ. וְלוּ יִהְיֶה שֶׁתִּהְיֶה גְּדוֹלָה קְצָת הַדְרָגַת הָאֹהֶל מֵהַמִּכְסֶה, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ כָּל כָּךְ וּבְהַדְרָגָה אַחַת תֵּחָשֵׁב. וְאָמְרוֹ אֶת קְרָסָיו וְלֹא אָמַר ״וְאֶת״, לוֹמַר כִּי הַדְרָגָה זוֹ שֶׁל הַקְּרָסִים אֵינָהּ בְּגֶדֶר הַשְׁוָאָה עִם אֹהֶל וּמִכְסֵהוּ. וְאָמַר וְאֶת קְרָשָׁיו כִּי שָׁוִים הֵם בְּגֶדֶר עִם הַקְּרָסִים. וְאָמַר אֶת בְּרִיחָיו כִּי אֵינָם בְּגֶדֶר קְדֻשַּׁת הַקְּרָשִׁים. וְאָמַר אֶת עַמּוּדָיו שֶׁאֵינָם בְּגֶדֶר הַבְּרִיחִים. וְאָמַר וְאֶת אֲדָנָיו כִּי שָׁוִים בְּהַדְרָגָה עַמּוּדִים לָאֲדָנִים. וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִרְאֶה כִּי הַשֵּׂכֶל יַכִּיר הַהַדְרָגוֹת שֶׁהֵם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.