פרק 2

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה. טַעַם זִכְרוֹן עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בִּימֵי הַחוֹל, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם יִהְיֶה יוֹם שְׁבִיעִי קֹדֶשׁ, תֵּעָשֶׂה הַמְּלָאכָה הַצְּרִיכָה לְךָ בְּשֵׁשֶׁת יָמִים.

אוֹ יִרְצֶה הַכָּתוּב לֶאֱסוֹר מְלֶאכֶת שַׁבָּת בֵּין עַל יְדֵי עַצְמוֹ בֵּין עַל יְדֵי גּוֹי, וְהוּא אָמְרוֹ שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה בְּצֵירִ״י תַּחַת הַתָּי״ו, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה נַעֲשֵׂית, אֲבָל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵין לְךָ לַעֲשׂוֹת, וְזֶה כְּהָאוֹמֵר אֲמִירָה לְגוֹי אֲסוּרָה דְּבַר תּוֹרָה (מכילתא פרשת בא). וְטַעַם אָמְרוֹ שֵׁשֶׁת וְלֹא בְּשֵׁשֶׁת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה כִּי יֵשׁ מִצְוָה בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בָּהֶם.

עוֹד יִרְמוֹז כִּי לֹא יָקוּמוּ שֵׁשֶׁת יָמִים בִּמְלַאכְתָּם אֲשֶׁר הֱכִינָם ה׳ לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא אִם יוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, אֲבָל אִם לֹא יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת לֹא יִהְיוּ הַשֵּׁשֶׁת יָמִים, כִּי שַׁבָּת הוּא נֶפֶשׁ קִיּוּם הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁהִקְדַּמְנוּ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (בראשית ב:ב) ״וַיְכַל וְגוֹ׳ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ יְעֻיַּן שָׁם.