פרק 1

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר וַיַּקְהֵל , אַחַר שֶׁהוּא דָּבָר הָרָגִיל בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יְצַוֶּה דְּבַר ה׳. וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁרָאוּ כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, לָזֶה הֻצְרַךְ לְהַקְהִיל אֶת כֻּלָּן לְבַל יִמָּנְעוּ קְצָת מֵהַמּוֹרָא, וְזֶה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אֶת כָּל עֲדַת.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֶת כָּל , עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה בְּפָסוּק ״מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳ (שמות כה:ב) שֶׁבָּא לְרַבּוֹת יְתוֹמִים, קְטַנִּים וְנָשִׁים יְעֻיַּן שָׁם, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת כָּל שְׁנֵי רִבּוּיִים, וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהוּא שׁוֹעַ, זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרֹא לוֹ, כִּי מֵעַצְמוֹ בֹּא יָבֹא בְּרִנָּה בִּכְלַל כָּל יִשְׂרָאֵל.

וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר (זוהר ח״ג קצו:) אָמְרוּ שֶׁהִקְהִיל הָאֲנָשִׁים לְהַפְרִידָם מֵהַנְּקֵבוֹת, לְצַד שֶׁהָיָה הַשָּׂטָן מָצוּי בֵּינָם לְבַל יַזִּיקֵם חָס וְשָׁלוֹם, עַד כָּאן. וּמִן הַסְּתָם לֹא יַכְחִישׁ שֶׁלֹּא נִזְדַּמְּנוּ הַנָּשִׁים לִשְׁמֹעַ דְּבַר ה׳, וּבִפְרָט לְהָבִיא נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לה:כב) ״וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים״, אֶלָּא יְכַוֵּן לוֹמַר כִּי הִקְהִיל הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְלֹא בָּאוּ יַחַד וְלֹא עָמְדוּ בִּמְסִבָּה אַחַת. וְהַכָּתוּב רָמַז הַדְּבָרִים בְּיִתּוּר תֵּבַת בְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״אֶת כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״:

אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ אֵלֶּה הַדְּבָרִים , וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת צז:) דָּרַשׁ מִכָּאן רַבִּי ל״ט מְלָאכוֹת כְּמִנְיַן אֵלֶּה ל״ו, דְּבָרִים שְׁנַיִם, הַדְּבָרִים שְׁלֹשָׁה, הֲרֵי ל״ט, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״, וְעוֹד כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמַר בְּמִצְוָה זוֹ אֶלָּא עִנְיַן שַׁבָּת אֵיךְ יֻצְדַּק לֵאָמֵר עָלָיו ״תַּעֲשׂוּ״.

אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח,א) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (במדבר טו:כב) ״כִּי תִשְׁגּוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה. וּמֵעַתָּה הִנֵּה צְרִיכִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן כָּל תרי״ג מִצְווֹת אֲשֶׁר פָּגְמוּ בְּכֻלָּן, וְדָבָר זֶה הוּא רָחוֹק מִגֶּדֶר הַהַשָּׂגָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּאָה מִצְוַת ה׳ לָהֶם שֶׁיִּזָּהֲרוּ בְּמִצְוַת שַׁבָּת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פכ״ה) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, וּבָזֶה יְתַקְּנוּ פְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הַתּוֹרָה. וְהוּא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם , פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן תִּקּוּן, בָּזֶה יְתֻקְּנוּ פְּגָמֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמָה הֵם הַדְּבָרִים? שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ׳. וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁקָּשֶׁה עוֹד, לָמָּה חָזַר עוֹד לְצַוּוֹת עַל הַשַּׁבָּת אַחַר שֶׁכְּבָר צִוָּה כַּמָּה פְּעָמִים, וְעוֹד לָמָּה צִוָּה עָלָיו סָמוּךְ לְמִצְוַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. וְלִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי יְצַו ה׳ עַל תִּקּוּן הֶעָבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻכְשָׁרִים לִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם, וּבְמִצְוַת שַׁבָּת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה הִיא תַּקָּנַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו נו:ב) ״אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיח,ב) כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פרשת תשא): רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר פְּרָטָא אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁכָּל הַמְּשַׁמֵּר שַׁבָּת מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ? דִּכְתִיב ״וְשָׁמְרוּ״ וְגוֹ׳ ״לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת״ עַד כָּאן. וְהִנֵּה בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא פֵּרַשְׁתִּי דְּרָכִים רַבִּים בְּאָמְרוֹ ״לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת״, וּדְרָשָׁה זוֹ זֶה מְקוֹמָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם – פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁהֵם שַׁבָּתוֹת אַתֶּם עוֹשִׂים אוֹתָם, וְהָבֵן.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי הֲגַם כִּי מִצְוַת שַׁבָּת הִיא שְׁמִירָה מֵהַמְּלָאכוֹת וּשְׁבִיתָה וְאֵין כָּאן מַעֲשֶׂה לִטּוֹל עָלֶיהָ שָׂכָר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ שֶׁיִּהְיוּ בְּגֶדֶר מַעֲשֶׂה לִטּוֹל עֲלֵיהֶם שָׂכָר. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא (שמות לא:טז) טַעַם לָזֶה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֵלֶּה לִשְׁלוֹל הַדּוּגְמָא שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּבְחִינַת שְׁמִירָה לְבַד אֵינוֹ כִּבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה לִטּוֹל עָלָיו שָׂכָר.

וְעַל פִּי הַמִּדְרָשׁ (יקלוט שמעוני תח) שֶׁאָמְרוּ כִּי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הַקְהֵל קְהִלּוֹת וּדְרֹשׁ בָּרַבִּים כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ לְדוֹרוֹת הַבָּאִים לְהִקָּהֵל בְּכָל שַׁבָּת וְכוּ׳, יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן: וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים , פֵּרוּשׁ הַקְהָלַת הָעֵדָה וּדְרָשַׁת הַתּוֹרָה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם. אוֹ יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֹתָם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַדְּבָרִים מִתְכַּפְּרִים כָּל עֲוֹנוֹתָם כְּמַאֲמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁם.