פרק 20

וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁאֲנִי מוֹנֵעַ הַדָּבָר מִמְּךָ, אֶלָּא לְצַד שֶׁאֵין בְּךָ יְכֹלֶת הַמַּשִּׂיג כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם, וְאָמְרוֹ וָחָי פֵּרוּשׁ וְיִשָּׁאֵר חַי, וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ לְחַיֶּיךָ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פד:יא) ״כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף״.

אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם – פֵּרוּשׁ בְּשׁוּם אוֹפֶן, וַאֲפִלּוּ חַי – פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ יִהְיֶה צַדִּיק שֶׁיִּקָּרֵא עָלָיו חַי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל ב כג:כ) ״בֶּן אִישׁ חַי״, וְאוֹת וָא״ו תְּשַׁמֵּשׁ וָא״ו הַמּוֹסִיף.

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם – אֲפִילוּ אַחַר מִיתָה וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת, וְעוֹד וָחָי – פֵּרוּשׁ בְּחַיִּים חַיּוּתְךָ. כָּאן רָמַז שֶׁאַחַר מִיתָה יַשִּׂיג מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג אָדָם בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁלַל אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתוֹ חַי, וַהֲגַם שֶׁהַצַּדִּיקִים מִסְתַּכְּלִים בְּאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ אַחַר מוֹתָם, לֹא יַשִּׂיגוּ מַה שֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי ה׳. אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה!