פרק 32

וְעַתָּה וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בראשית רבה כא,ו): אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, וְהוּא מַה שֶׁטָּעַן מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ כִּי עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה עַל הַדָּבָר הָרַע.

אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם. פֵּרוּשׁ, מוּטָב. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִשְׁלִים דְּבָרָיו, וְאוּלַי שֶׁשִּׁעוּר דְּבָרָיו הֵם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְעַתָּה פֵּרוּשׁ, הִנֵּה יִשְׂרָאֵל חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁמֵּהֶם, אֲבָל כְּנֶגֶד מַה שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֵין יָדוּעַ אִם ה׳ יְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָם עַל חֵטְא הַגָּדוֹל אִם לֹא, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם כִּי הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה שָׁב וּמְקַבֵּל.

וְאִם אַיִן מְחֵנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁבְּאֶמְצָעוּת כָּל מַה שֶׁעָבַר בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין ה׳ בָּרוּךְ הוּא יִזְכֶּה הַסַּרְסוּר הַנֶּאֱמָן בַּזְּכוּת הַמַּגִּיעַ לוֹ בְּכָל מִצְוָה, וּבִפְרָט בְּמַתַּן תּוֹרָה כַּמָּה זְכוּת יַעֲלֶה לְמֹשֶׁה בִּיגִיעָתוֹ עִם יִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּל כָּתוּב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו. וּמֵעַתָּה אִם לֹא יִשָּׂא לְחַטָּאתָם צָרִיךְ לִמְחוֹת מִסֵּפֶר כָּל זְכֻיּוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּאֶמְצָעוּת זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהֵשִׁיבוֹ ה׳ כִּי אֵין דְּבָרָיו אֱמֶת בָּזֶה, כִּי דַּוְקָא הַחוֹטֵא עַצְמוֹ הוּא אֲשֶׁר יִמְחֶנּוּ ה׳ מִסִּפְרוֹ אַחַר שֶׁנִּכְתַּב בַּסֵּפֶר, אֲבָל מִי שֶׁזָּכָה בְּאֶמְצָעוּתוֹ לֹא יִפְקַע זְכוּתוֹ אֲשֶׁר זָכָה בּוֹ לְצַד שֶׁחָזַר בּוֹ הַלָּה וְהִרְשִׁיעַ.

עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ג רעג.) שֶׁאָמְרוּ כִּי כָל נִשְׁמוֹת דּוֹר הַמִּדְבָּר הָיוּ עַנְפֵי נִשְׁמַת מֹשֶׁה, וּמֵעַתָּה כְּשֶׁלֹּא יִשָּׂא חַטָּאתָם הִנֵּה הַחִסָּרוֹן נוֹגֵעַ לְמֹשֶׁה, לָזֶה אָמַר מְחֵנִי וְגוֹ׳. וְהֵשִׁיב ה׳ כִּי לֹא יָרֵעוּ הָעֲנָפִים אֶלָּא לְעַצְמָן וְלֹא לִבְחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה, וְהוּא אָמְרוֹ מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי דַּוְקָא הוּא שֶׁאֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי , אֲבָל בְּחִינַת נִשְׁמַת מֹשֶׁה לֹא.

עוֹד יִרְצֶה, כִּי אִם לֹא יִשָּׂא חַטָּאתָם, הִנֵּה גַּם הוּא חָטָא הַרְבֵּה פְּעָמִים לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁאָמַר (שמות ה:כב) ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְאִם כֵּן גַּם חֶטְאוֹ לֹא יִשָּׂא וְצָרִיךְ לִמְחוֹת וְגוֹ׳ חָס וְשָׁלוֹם. וְהֵשִׁיב הַבּוֹרֵא מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי , פֵּרוּשׁ כִּי יִשְׁתַּנֶּה חֶטְאוֹ מֵחֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכָּפְרוּ בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְחִסְּרוּ הָאֱלֹהוּת כְּפִי מַה שֶׁנִּצְטַוּוּ, כִּי מַעֲשֵׂה הָאֶמְצָעִי יִהְיֶה בְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר עֲקִירַת הַכֹּל, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר חָטָא לִי , מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאָר חֲטָאִים שֶׁיִּמְחוֹל עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה בְּלֹא עֹנֶשׁ.

וְהִנֵּה כָּל הִתְוַכְּחוּת מֹשֶׁה עִם ה׳ אֵינָהּ אֶלָּא לִמְחֹל מִיָּד וְיִהְיוּ נִכְתָּבִים בְּסֵפֶר צַדִּיקִים, אֲבָל לֹא לְעִנְיַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תִּקְוָה אַחַר תּוֹכָחוֹת עַל עָוֹן כִּי זֶה פְּשִׁיטָא שֶׁיִּתְכַּפֵּר, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ , פֵּרוּשׁ כִּי שְׁלֹשָׁה סְפָרִים כְּתוּבִים לְמַעְלָה: אֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים וְכוּ׳, וְאֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים, וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִים, וְהֵם הַנִּפְתָּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. סֵפֶר שֶׁהוּא שֶׁל צַדִּיקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹתְבוֹ וּמַנִּיחוֹ לְפָנָיו, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר מִסִּפְרְךָ , פֵּרוּשׁ אוֹתוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ אַתָּה, לֹא אוֹתָם שֶׁנִּכְתָּבִים עַל יְדֵי הַזּוּלַת, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ כִּי מִכִּנּוּי מִסִּפְרְךָ אֵינוֹ מוּבָן שֶׁחוֹזֵר עַל סֵפֶר הַצַּדִּיקִים כִּי הַכֹּל הוּא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל.

וּבְמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ר״ה טז:) דָּרְשׁוּ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״מִסִּפְרְךָ״ – זֶה סִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים, ״אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ״ – זֶה סִפְרָן שֶׁל בֵּינוֹנִים, עַד כָּאן. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִתְבָּאֵר עַל פִּי אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מ:) לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב, וְכֵן אָמְרוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (ברכות סא:) שֶׁאֵין לְהַעֲרִיךְ אָדָם עַצְמוֹ אֶלָּא בְּבֵינוֹנִי. וּמֵעַתָּה יִתְבָּאֲרוּ דִּבְרֵי מֹשֶׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מֹשֶׁה הָיָה מַעֲרִיךְ עַצְמוֹ בְּבֵינוֹנִי כְּמִשְׁפַּט כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה אָמַר כִּי אִם לֹא יִשָּׂא לְפֶשַׁע יִשְׂרָאֵל הִנֵּה נִגְרַע מֵעֵרֶךְ זְכֻיּוֹתָיו, וְלֹא מִבָּעְיָא מֵעֵרֶךְ צַדִּיק אֶלָּא אֲפִלּוּ מִבֵּינוֹנִי, כְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ״.

אוֹ יִרְצֶה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל אִם יַצְדִּיקוּ יַעֲמֹד חַי בְּמַדְרֵגַת צַדִּיק, כִּי רַבִּים זְכֻיּוֹתָיו. וְאִם לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעָם, לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ תּוֹסֶפֶת זְכֻיּוֹת לְהַכְרִיעַ זְכֻיּוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיִּקָּרֵא צַדִּיק, אֶלָּא אַדְרַבָּה יֵחָשֵׁב לוֹ זְכוּת הָרִאשׁוֹן לִגְרִיעוּת כְּשֶׁיֵּעָנְשׁוּ, כִּי טוֹב הָיָה אִם לֹא הָיָה מַה שֶׁקָּדַם מֵהַטּוֹב, וְהָבֵן:

עוֹד יְכַוֵּן רוֹעֶה נֶאֱמָן לוֹמַר כְּנֶגֶד מַה שֶׁקָּדַם אֵלָיו בְּמַאֲמַר ה׳ ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, וְאָמַר לְפָנָיו שֶׁאִם לֹא יִרְצֶה ה׳ לִשָּׂא חַטָּאתָם בּוֹחֵר הוּא שֶׁיִּמְחֵהוּ מִסִּפְרוֹ אֲשֶׁר כָּתַב, פֵּרוּשׁ כִּי בְּעֵת אֲשֶׁר אָמַר אֵלָיו ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ הֲלֹא הִיא כְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר מֵעֵת שֶׁיָּצְאָה מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן, וּבְהֶכְרֵחַ לְהִתְקַיֵּם, שֶׁאֲפִלּוּ בִּקְלָלָה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא,א) קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דָּבָר טוֹב שֶׁיֵּצֵא מִפִּי עֶלְיוֹן הֲרֵי הוּא כָּתוּב לְעֵד וּלְאוֹת. וְלָזֶה מִתְפַּלֵּל שֶׁאִם לֹא יִמְחוֹל לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמְחֵהוּ, וּמִמֵּילָא אֵין מָקוֹם לְקַיֵּם שְׁבוּעַת הָאָבוֹת. וְהֵשִׁיב ה׳ כִּי לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה שֶׁיִּמְחֶה אֶלָּא וְגוֹ׳, אֲבָל מַה שֶׁדִּבֵּר טוֹב עַל מֹשֶׁה יָקוּם לְעוֹלָם. וְכֵן הָיָה, דִּכְתִיב (דברי הימים א כג:יז) ״וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמַעְלָה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז,א) לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא.