פרק 29

מִלְאוּ. לֹא נוֹדַע מִלּוּאִים אֵלּוּ מַה יַגִּידוּ, וְאִם עַל הֲרִיגַת הַקְּרוֹבִים הֲלֹא כְּבָר עָשׂוּ מַה שֶׁעָשׂוּ, וְהַמְפָרְשִׁים אָמְרוּ כִּי פָּסוּק זֶה מְדַבֵּר מַה שֶׁאָמַר קֹדֶם הַמַּעֲשֶׂה, וְקָשֶׁה לָמָּה לֹא כְּתָבוֹ בִּמְקוֹמוֹ.

וְנִרְאֶה כִּי פָּסוּק זֶה בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, וְהַכַּוָּנָה הִיא לְצַד שֶׁעָשׂוּ בְּנֵי לֵוִי מַעֲשֶׂה הָאָמוּר בְּסָמוּךְ שֶׁהָרְגוּ כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ וְהוּא מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר אֵינוֹ נַעֲשֶׂה כַּיּוֹצֵא בּוֹ עַל יְדֵי בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים כַּיָּדוּעַ, וְצֵא וּלְמַד מֵאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות ז,א) שֶׁאָמְרוּ, בֵּית דִּין שֶׁהָיוּ הוֹרְגִים אֶחָד לְשֶׁבַע שָׁנִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְשִׁבְעִים שָׁנִים הָיְתָה נִקְרֵאת בֵּית דִּין קַטְלָנִית, וּבְנֵי לֵוִי הָרְגוּ בְּיוֹם אֶחָד כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ בָּזֶה לְחֶסְרוֹן הָאֹשֶׁר וְסִימַן הַגְּרִיעוּת שֶׁיֶּחְסְרוּ אוֹרוֹת נִשְׁמַת הָעוֹשֶׂה כָּזֶה, לוּ יִהְיוּ שֶׁיַּהֲרֹג כְּפִי הַדִּין סוֹף כָּל סוֹף זֶה יַגִּיד הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת הָרַע. לָזֶה בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים וְאָמַר לָהֶם מִלְאוּ יֶדְכֶם אֵין פֵּרוּשָׁהּ לְשׁוֹן צִוּוּי אֶלָּא פֵּרוּשׁוֹ הוֹדָעָה, כִּי הֵן הַיּוֹם יִהְיוּ מִלּוּאֲכֶם יֶדְכֶם, פֵּרוּשׁ כֹּחֲכֶם, לַה׳, וְאֵין בְּמַעֲשֶׂה זֶה הַכָּרַת חוֹסֶר הָאֹשֶׁר אֶלָּא אַדְרַבָּא מִלּוּי אוֹרוֹת הַנֶּפֶשׁ, וְהַטַּעַם הוּא כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וְגוֹ׳, וְזֶה הוּא מַעֲשֶׂה הַמְצֻיָּן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁבּוֹ הָיָה לוֹ הַשְּׁלֵמוּת, דִּכְתִיב (בראשית כב:י) ״וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ״ וְגוֹ׳ וּכְתִיב ״עַתָּה יָדַעְתִּי וְגוֹ׳ כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה , מִלְּבַד שֶׁבָּזֶה הִשַּׂגְתֶּם שְׁלֵמוּת יַד הַקֹּדֶשׁ עוֹד לָתֵת עֲלֵיכֶם בְּרָכָה.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר בְּדִקְדּוּק תֵּיבַת עֲלֵיכֶם וְלֹא אָמַר לָכֶם, שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר גַּם כֵּן שֶׁהַחִסָּרוֹן שֶׁנֶּחְסַר עַל יָדָם אֵינוֹ קָרוּי חִסָּרוֹן, אֶלָּא אַדְרַבָּה בְּרָכָה גָּרְמוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם. וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְאִילָן שֶׁזּוֹמְרִין אוֹתוֹ לְהַצְלָחָתוֹ בַּהֲסָרַת עֲנָפִים הָרָעִים, כְּמוֹ כֵן בְּאֶמְצָעוּת הֲרִיגַת עוֹשֵׂי רֶשַׁע מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַגֶּפֶן (תהלים פ:ט). וְהוּא אָמְרוֹ וְלָתֵת עֲלֵיכֶם , פֵּרוּשׁ, עַל סִבַּתְכֶם, הַיּוֹם בְּרָכָה , פֵּרוּשׁ, לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּהֶם הָיָה הַחִסָּרוֹן, שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה בֵּית מֵחוּשׁ לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְפִי זֶה, טַעַם שֶׁאָמְרוּ בֵּית דִּין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה וְכוּ׳, הוּא בִּמְצִיאוּת שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לַמְּצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ מִשְּׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, כִּי כָּאן הָרְגוּ חֲבִיבֵיהֶם, וְזֶה יַגִּיד בְּחִינַת הַפְלָגַת אַהֲבָתָם בַּבּוֹרֵא, וְעוֹד שֶׁהָיָה מְצִיאוּת שֶׁזּוּלַת זֶה תִּדְבַּק הָרָעָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה שָׁב ה׳ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ.