פרק 25

כִּי פָרֻעַ הוּא. פֵּרוּשׁ, סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם, כִּי נוֹעַם ה׳ הָיָה עֲלֵיהֶם מִיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה וְהוּסַר מְסוּכָּתָם.

כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁעַל יְדֵי תְּשׁוּבַת אַהֲרֹן נִשְׁאַר כָּל חוֹב הֶעָוֹן עֲלֵיהֶם, כִּי אַהֲרֹן לֹא עָשָׂה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הָעֵגֶל, וְהַכֹּל נַעֲשָׂה עַל יְדֵי נוֹתְנֵי זָהָב: נָתְנוּ הַזָּהָב וְעָשׂוּ בּוֹ מְכַשְּׁפוּת לָצֵאת הָעֵגֶל שֶׁיָּצָא, וְלֹא עָשָׂה אַהֲרֹן אֶלָּא לְקִיחַת הַזָּהָב וּנְתִינָתוֹ בָּאֵשׁ, וְאַף זֶה בְּאוֹנֶס כְּאָמְרוֹ ״כִּי בְרָע הוּא״, וּמֵעַתָּה מִתְיַחֵס כָּל הֶעָוֹן עֲלֵיהֶם וְאֵין לָהֶם מִכְסֶה הַשִּׁגָּיוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן פֵּרוּשׁ בְּטַעֲנָתוֹ.

לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. כָּל שִׁעוּר קָטָן מִבְּחִינַת הַתִּעוּב יִקָּרֵא שֶׁמֶץ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קב.) אֵין לְךָ צָרָה שֶׁעוֹבֶרֶת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין בּוֹ מֵעֲוֹן חֵטְא זֶה, גַּם יִרְצֶה כִּי הָאֻמּוֹת הַקָּמִים עָלֵינוּ תָּמִיד מַעֲנֶה בְּפִיהֶם: ״כְּבָר הִתְעַבְתֶּם עַצְמְכֶם וְנִזְנַחְתֶּם״.