פרק 15

וַיִּפֶן וַיֵּרֶד. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ וַיִּפֶן שֶׁאֵינוֹ מֵהִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיִּפֶן מֹשֶׁה, וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר מִן הָהָר שֶׁלֹּא לוֹמַר שֶׁחָס וְשָׁלוֹם נָהַג מִנְהַג מִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁפָּנָה עֹרֶף מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה אֶלָּא מִן הָהָר הוּא שֶׁפָּנָה, וְקָשֶׁה אִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּפֶן מִן הָהָר״, וְעוֹד קָשֶׁה שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וַיִּפֶן״ כָּל עִקָּר.

וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּין לוֹמַר שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, וְהָיָה מִתְיָרֵא מֵהַמַּלְאָכִים, וְהָיָה מְפַנֶּה עַצְמוֹ לְצִדְדֵי הָהָר כְּאָדָם הַנֶּחְבָּא לָלֶכֶת.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (דברים רבה א׳) כִּי לְמָה דּוֹמָה דַּרְכּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה אוֹמֵר ״לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה״ וְגוֹ׳, וּכְשֶׁהָלַךְ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל הָפַךְ הַסֵּדֶר וְאָמַר ״אַתֶּם חֲטָאתֶם״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּפֶן , פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר כְּסֵדֶר פָּנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיָה מַרְאֶה כְּשֶׁהָיָה עוֹמֵד לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

לוּחוֹת הָעֵדוּת. אוּלַי שֶׁרָמַז גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ הָעֵדוּת , שֶׁהֵם מְעִידִים כִּי הֵם כְּתוּבִים כְּתַב אֱלֹהִים, לְצַד הֱיוֹת כְּתָבָם מֻפְלָא מִזֶּה וּמִזֶּה בְּהַשְׁוָאָה, מַה שֶׁאֵין מִכְתָּב זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה אָדָם, כִּי הָאוֹת תִּשְׁתַּנֶּה צוּרָתָהּ מֵעֵבֶר הָאַחֵר. גַּם מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה ג.) שֶׁאָמְרוּ מֵ״ם וְסָמֶ״ךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִים, וְאוּלַי שֶׁהָאוֹת הַזֶּה יִצְטָרֵף עִם אוֹת מַעֲשֵׂה הַלּוּחוֹת וְהָיוּ שְׁנֵי הָאוֹתוֹת לְעֵדוּת, שֶׁאֵין עֵדוּת פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֲרֵי עֵד אֶחָד, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים עֵד שֵׁנִי.