פרק 37

וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כריתות ו.) שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל יוֹם מְתַקֵּן בְּמַתְכֻּנְתָּהּ וְהָיָה מַכְנִיס, וְהוּא אָמְרוֹ וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה , פֵּרוּשׁ, כָּל מַה שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהֶכְשֵׁר מַעֲשֵׂה בֵּית ה׳ – בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ, הָא לָמַדְתָּ הַמְּפַטֵּם חֲצִי מָנֶה חַיָּב כָּרֵת.

לֹא תַעֲשׂוּ. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְהָרִיחַ אָסוּר בְּלָאו, אֲבָל בְּכָרֵת דַּוְקָא לְהָרִיחַ, וְלָזֶה לֹא רָשַׁם תְּנַאי לְהָרִיחַ בְּפָסוּק זֶה אֶלָּא בַּפָּסוּק שֶׁהִזְכִּיר בּוֹ עֹנֶשׁ כָּרֵת (שמות ל:לח).