פרק 13

זֶה יִתְּנוּ וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תנחומא) לָקַח כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה. וְקָשֶׁה, וַהֲלֹא יוֹתֵר תִּהְיֶה נִשֶּׂגֶת הַיְּדִיעָה בַּאֲמִירָה כְּשֶׁיֹּאמַר לוֹ הַמִּשְׁקָל בְּפֵרוּשׁ מִמַּה שֶׁיַּכִּיר בְּתַבְנִית אֵשׁ, כִּי הַשְׁעָרַת שִׁעוּר הַדְּמוּת לֹא תֵחָקֵק בְּצִיּוּר לְשַׁעֵר אֵלֶיהָ אֶלָּא בִּסְמִיכוּת.

וְנִרְאֶה בְּהָעִיר, לָמָּה נִתְרַצָּה ה׳ בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְבַד, וּלְפָחוֹת הָיָה לוֹ לוֹמַר שֶׁקֶל שָׁלֵם, גַּם לָמָּה יְצַו ה׳ לְבַל יוֹסִיף הֶעָשִׁיר וּלְבַל יִגְרַע הֶעָנִי מִמַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל.

וְלָתֵת טַעַם לִשְׁתֵּי הֶעָרוֹת נִתְכַּוֵּן ה׳ וְאָמַר לוֹ זֶה יִתְּנוּ , דַּע כִּי אֵין עִקַּר הָעִנְיָן הוּא הַנִּגְלֶה אֶלָּא הַנִּסְתָּר שֶׁזֶּה בָּא בְּדִמְיוֹנוֹ, וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהִיא בְּחִינַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְסוֹבְבוּ הַפְּרֵדָה, וְהוּא אָמְרוֹ (ישעיהו נ:א) ״וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם״, גַּם אָמְרוֹ (משלי טז:כח) ״וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף״, וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ יְסוֹבְבוּ הַפְרָדַת הַשְּׁכִינָה בְּשָׁרְשֵׁי בְּחִינַת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיִּתְּנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהוּא סִימָן לְמַה שֶׁהִפְרִידוּ הֵם בְּמַעֲשֵׂיהֶם לָשׁוּב לְיַחֲדָם יַחַד, וּלְהַכָּרַת הַדָּבָר הֶרְאָהוּ כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ כִּי שָׁם בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לוֹ זֶה יִתְּנוּ , פֵּרוּשׁ, יַחְזֹר לָתֵת סוֹד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהִפְרִיד וְהוּא זֶה יְסוֹד וְסוֹד הַדָּבָר, וְלָזֶה יְכַוֵּן כָּל נוֹתֵן וְרַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי לְכַוֵּן אֶל הַמְכֻוָּן לְיַחֵד הַנִּפְרָד וְהַנֶּחְלָק, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אֶת תְּרוּמַת ה׳ וְהוּא מַה שֶׁרָמַזְנוּ בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כִּי מִתְכַּנֵּית בְּחִינָה זוֹ בְּשֵׁם תְּרוּמַת ה׳.

וּמֵעַתָּה אִם יַרְבֶּה הֶעָשִׁיר הִנֵּה הוּא מַפְסִיד הַכַּוָּנָה שֶׁהִיא הָעִקָּר. לָזֶה צִוָּה וְאָמַר הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט , וְהַטַּעַם לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה׳ כַּנִּזְכָּר, שֶׁאִם יַרְבֶּה אוֹ יַמְעִיט אֵין רִשּׁוּם תְּרוּמַת ה׳ נִכָּר. וּלְטַעַם זֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב זִכְרוֹן הַשִּׁעוּר וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹן הַנְּתִינָה, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים זִכְרוֹן הַנְּתִינָה וְאַחַר כָּךְ שִׁעוּרָהּ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לָתֵת טַעַם הַקִּצְבָּה לָמָּה קָצַב מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, וְאָמַר לָתֵת וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְאוּלַי כִּי רָמַז גַּם כֵּן שֶׁאֵין הַקִּצְבָּה שָׁוָה אֶלָּא בִּבְחִינַת הַקִּצְבָּה, אֲבָל בִּבְחִינַת הַכַּוָּנָה – מִן הַנִּמְנָע כִּי יִשְׁווּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכַוָּנַת הַלֵּב, שֶׁכָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינַת חִבָּתוֹ בְּקוֹנוֹ יַעֲשֶׂה הַדָּבָר בְּחֵשֶׁק גָּדוֹל, וְהָבֵן. וְלָזֶה סָמַךְ מִצְוַת הַהַשְׁוָאָה לֹא יַרְבֶּה הֶעָשִׁיר וְלֹא יַמְעִיט הֶעָנִי מִמַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל, אֲבָל בִּבְחִינַת הַכַּוָּנָה אֵין מְצִיאוּת לְהַשְׁווֹת הַלְּבָבוֹת.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז תִּתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בָא הַכָּתוּב לְגַלּוֹת נִסְתָּרוֹת לַה׳ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּעוֹלָמוֹ, דָּבָר שֶׁכָּל רוֹאֶה יִתְמַהּ בְּהִלָּקַח אִישׁ צַדִּיק יָשָׁר קֹדֶם זְמַנּוֹ, יֶחֱצוּ יָמָיו כַּמִּשְׁפַּט הַמִּתְחַיֵּב לְאַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה. וְיִבָּהֲלוּ רַעְיוֹנֵי הָאָדָם לַחְשׁוֹב אֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ יַכְחִישׁ בַּר מִנַּן אֹשֶׁר הַצַּדִּיקִים כִּי אֵין טוֹב בֶּעָמָל הָאֱלֹהִי, אוֹ יַחְשׁוֹב כִּי זֶה הָאִישׁ מַצְפּוּנוֹ אֵינוֹ כַּנִּגְלֶה מִמֶּנּוּ וְהוּרְעָה חֶזְקָתוֹ לְטוֹב. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר ה׳ כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל , פֵּרוּשׁ, אִם תִּרְאֶה שֶׁיִּסְתַּלֵּק רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּלֹא עֵת וְלֹא יַעֲלֶה בְּכֶלַח כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ, הַטַּעַם הוּא לִפְקֻדֵיהֶם , עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:יד:ב) בְּפָסוּק ״אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי״ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ הוּא כּוֹפֶר נַפְשָׁם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ לִפְקֻדֵיהֶם לְשׁוֹן חִסָּרוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר לא:מט) ״וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״, כִּי לְצַד חִסָּרוֹן יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְחַיְּבוּ, לָזֶה אֲנִי נוֹטֵל אֶת רֹאשָׁם בַּעֲדָם לְכוֹפֶר נַפְשָׁם שֶׁלֹּא יָמוּתוּ כָּל יִשְׂרָאֵל. וְיִתְבָּאֵר גַּם כֵּן לִפְקֻדֵיהֶם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּזּוֹהַר (זוהר חדש) בְּפָסוּק ״כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים״ – כָּל הָעוֹבֵר עַל הַמִּצְווֹת, לוֹמַר כִּי טַעַם הַחִסָּרוֹן הוּא לְצַד עָבְרָם עַל מִצְווֹת ה׳. וּמֵעַתָּה לֹא יַחְשׁוֹב אָדָם רַע לֹא עַל הַמְּסַלֵּק לָמָּה וְלֹא עַל הַמִּסְתַּלֵּק כִּי נִסְתָּרוֹ בִּלְתִּי הָגוּן.

וְאָמַר ה׳ כִּי לְצַד שֶׁהַדּוֹר הוּא הַגּוֹרֵם לִלָּקַח הַצַּדִּיק, לָזֶה צָרִיךְ לָתֵת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל כּוֹפֶר נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק שֶׁמֵּת בַּעֲדוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ שֶׁל הַמִּסְתַּלֵּק אוֹ גַּם כֵּן שֶׁל הַנִּשְׁאָרִים שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בִּפְטִירַת הַצַּדִּיק שֶׁנִּלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם, וְכָל אֶחָד יַשְׂכִּיל כִּי חַיָּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם וִיתַקֵּן מַעֲשָׂיו, וְהוּא מַה שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי קַבָּלָה (ישעיהו נז:א) ״מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק״, פֵּרוּשׁ, אִם הַסּוֹבְבִים דָּבָר הִרְגִּישׁוּ בְּחֶסְרוֹנוֹ וְתִקְּנוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁלֹּא תָּבֹא, וְאִם לֹא הִרְגִּישׁוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּתוֹךְ הָרָעָה שֶׁתָּבֹא אַחֲרָיו, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ כָּאן וְנָתְנוּ אִישׁ וְגוֹ׳.

וְאָמְרוֹ בִּפְקֹד אוֹתָם , פֵּרוּשׁ, לֹא יְאַחֲרוּ נְתִינַת הַכֹּפֶר אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד בִּפְקֹד אוֹתָם, בְּמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁנָּטַל רֹאשָׁם כָּל אֶחָד יְתַקֵּן מְעֻוָּתוֹ. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ כַּנִּזְכָּר יִהְיֶה בָהֶם וְגוֹ׳. וְאָמַר בִּפְקֹד אוֹתָם רָמַז כִּי לֹא יְאֻחַר הָעֹנֶשׁ אֶלָּא תֵּכֶף לַפְּקִידָה, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁיִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק רָעָה הַבָּאָה אַחֲרָיו הִיא סְמוּכָה לִפְטִירָתוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קיג:) וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ.

וְאָמְרוֹ זֶה יִתְּנוּ , כָּאן פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב מַה הוּא כֹּפֶר נֶפֶשׁ שֶׁצִּוָּה לָתֵת, וְאָמַר זֶה יִתְּנוּ , יְכַוֵּן אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה דִּכְתִיב (יהושע א:ח) ״לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ״. גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפָנָיו כָּל הַיּוֹם מוּנָח סֵפֶר תּוֹרָה כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר צִוָּה לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (דברים יז:יט) ״וְהָיְתָה עִמּוֹ״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַה שֶׁהֶרְאָהוּ בָּאֶצְבַּע ״זֶה יִתְּנוּ״, וּסְתָמוֹ כְּפֵרוּשׁוֹ שֶׁעַל הַמּוּנָח לְפָנָיו תָּמִיד צִוָּה ה׳, וּבְאֶמְצָעוּת מַה שֶׁיִּלְמְדוּ בַּתּוֹרָה הִיא מְגִנָּה וּמְכַפֶּרֶת עָוֹן וּמַרְבָּה זְכֻיּוֹת, כְּאָמְרָם (מנחות קי,א) ״וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד הַכֹּל״, וַאֲפִלּוּ הָיוּ בְּיַד הָאָדָם עֲבֵרוֹת רַבּוֹת ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם״ כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הַמְּכַפְּרִים. וְהוּא אָמְרוֹ כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים שֶׁהֵם הַמִּצְווֹת, זֶה יִהְיוּ לוֹ לְתִקּוּן כָּל דָּבָר. וְנִמְשָׁךְ גַּם כֵּן אָמְרוֹ כֹּל הָעֹבֵר עִם שֶׁלְּמַטָּה, לוֹמַר תִּקּוּן לְמִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן תּוֹרָה בְּמַה יִתֵּן כֹּפֶר נַפְשׁוֹ כִּי הוּא בּוֹר רֵיק אֵין בּוֹ מַיִם, לָזֶה אָמַר כֹּל הָעֹבֵר וְגוֹ׳ יִתֵּן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל , כְּיִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן וְשִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה (סוטה כא,א), וְרַבִּים כָּהֵם אֲשֶׁר יֶחֱצוּן כַּסְפָּם לַעֲמֵלֵי תּוֹרָה.

וְאָמְרוֹ בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ פֵּרוּשׁ בְּעַד שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, אוֹ יִרְצֶה שֶׁבָּזֶה יִשְׁוֶה הוּא לְנוֹתֵן אִמְרֵי סֵפֶר, כְּאָמְרוֹ (קהלת ז:יב) ״בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף״. עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בכורות ה.) שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּפוּל הָיָה, וּבָא לְהוֹדִיעַ כִּי מַה שֶׁיִּטֹּל מֵהַקֹּדֶשׁ בְּעַד מַחֲצִית כַּסְפּוֹ לֹא שֶׁיִּתְנַכֶּה מֵחֵלֶק הַלּוֹמֵד וְנִמְצָא כָּל אֶחָד אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא מַחֲצִית שָׂכָר, לֹא כֵן הוּא, כִּי שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּפוּל הָיָה וְנִמְצָא כָּל אֶחָד בְּיָדוֹ שֶׁקֶל שָׁלֵם, וְהָבֵן.

וְאָמְרוֹ עֶשְׂרִים גֵּרָה וְגוֹ׳, רָמַז לִשְׁתֵּי עֲשִׂירִיּוֹת שֶׁבַּשְּׁכִינָה, כִּסֵּא ה׳, וְהַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, וְהָבֵן. וְהִנֵּה בְּאֶמְצָעוּת הַלּוֹמֵד וְהָעוֹשֶׂה יִתְכַּוֵּן הַדָּבָר לְיִחוּד הַבְּחִינוֹת, וְרָשַׁם בְּאָמְרוֹ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה׳ כִּי הִיא זֹאת שְׁכִינַת אֵל חַי וְהִיא הַנִּפְגֶּמֶת בְּמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל וּמִתְיַחֶדֶת בַּתּוֹרָה וּמַעֲשִׂים, וּמֵעַתָּה הֲגַם כִּי שְׁנַיִם עָשׂוּ הַדָּבָר כָּל אֶחָד יִטּוֹל כְּנֶגֶד הַשְּׁנַיִם כַּיָּדוּעַ הַטַּעַם.

וְאָמְרוֹ הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה , פֵּרוּשׁ כִּי הַנּוֹתֵן מַחֲצִית שִׁקְלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא יֵרָאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא דָּבָר מְרֻבֶּה וְיֵרַע בְּעֵינָיו לְחַלֵּק מַחֲצִיתוֹ, וְאָמַר וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט , פֵּרוּשׁ לְצַד הֱיוֹתוֹ דַּל וּנְכָסָיו מְצֻמְצָמִים לֹא יַמְעִיט. וְטַעַם שֵׁנִי אָמַר לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה׳ לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם , וּבְעֵרֶךְ הַמֻּצָּג יֻקְטַן כָּל הַנִּתָּן בַּעֲדוֹ. וְכָאן יֵשׁ שְׁתֵּי הַשָּׂגוֹת יְקָרוֹת: אַחַת שֶׁבָּזֶה יִתֵּן תְּרוּמַת ה׳ וְיִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאֵין עֵרֶךְ לַדָּבָר הַלָּז, וְעוֹד לְכַפֵּר בְּעַד הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בַּעֲדָהּ יִתֵּן אָדָם ״עוֹר בְּעַד עוֹר״ וְגוֹ׳ (איוב ב:ד).

וְאָמְרוֹ כֹּל הָעֹבֵר וְגוֹ׳ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, כָּאן הוֹדִיעַ סוֹד מַה שֶׁלֹּא חִיְּבָה הַתּוֹרָה לָאָדָם אֶלָּא עַד שֶׁהוּא בֶּן עֶשְׂרִים, שֶׁהוּא לְטַעַם עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְגָדֵר זֶה שֶׁתִּהְיֶה נַפְשׁוֹ שְׁלֵמָה מֵהַשָּׂגַת הַמֻּשְׂכָּל מֵהַהַדְרָגוֹת הָרוּחָנִיִּים הָאֱלֹהִיִּים אֲשֶׁר נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם הוּא וְלַזְּמַן הַנִּזְכָּר תַּשִּׂיג, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (תהלים ב:ז) ״ה׳ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ״, וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (משפטים צח.). וְיֵשׁ טַעַם נִכְבָּד לָמָּה לֹא יֵעָנֵשׁ אָדָם עַד גְּבוּל זֶה, כִּי הוּא לְצַד שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלְמָה דַּעְתּוֹ בְּהַכָּרַת הַמֻּשְׂכָּל וּבְהַשְׂכָּלַת הַיְּדִיעָה וּבְתִגְבֹּרֶת הַמַּסְפִּיק לְהַעֲרָכַת מִלְחָמָה לִשְׁבֹּר כֹּחַ הַמֵּסִית וּלְנַצֵּחַ תַּאֲווֹת הַטִּבְעִיּוֹת וּלְהַשְׂכִּיל בִּרְצוֹן הַנֶּפֶשׁ וּלְהַבְחִין אֶת אֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּלִבּוֹ אִם לְאֹשֶׁר, וּבִהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים הִנֵּה הוּא שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ לְהַחֲזִיק מָגֵן וְצִנָּה בְּתִגְבֹּרֶת הַשֵּׂכֶל וְהַהַבְחָנָה וְהַבְּחִירָה בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים, וְהָבֵן.