פרק 40

לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. טַעַם שֶׁאָמַר כֵּן פַּעַם שְׁנִיָּה, לִרְמוֹז מַה שֶׁאָמְרוּ בִּזְבָחִים (זבחים יח:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָיוּ מְטוּשְׁטָשִׁין אוֹ מְקוֹרָעִין וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. וְתַנְיָא עוֹד שָׁם: ״בַּד״ – שֶׁיִּהְיוּ חֲדָשִׁים. וְאָמְרוּ בַּשַּׁ״ס: חֲדָשִׁים אִין, שְׁחָקִים לֹא, וְהַתַּנְיָא: מְשׁוּחָקִים כְּשֵׁרִים וְכוּ׳, אֶלָּא לְמִצְוָה וְכוּ׳. וְהוּא אָמְרוֹ לְכָבוֹד כְּנֶגֶד קְרוּעִים וְזֶה לְעִכּוּבָא, וּלְתִפְאָרֶת כְּנֶגֶד חֲדָשִׁים וְזֶה לְמִצְוָה. וְלָזֶה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר שְׁנֵיהֶם, וְזוּלַת זֶה הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לְתִפְאָרֶת״ שֶׁהוּא יוֹתֵר מֵאָמְרוֹ ״לְכָבוֹד״.