פרק 36

קֹדֶשׁ לַה׳. מַשְׁמַע שֶׁכָּל מְצִיאוּת שֶׁיִּכְתּוֹב ״קֹדֶשׁ לַה׳״ כָּשֵׁר. וּמַה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (שבת סג:) שֶׁהָיָה כָּתוּב שְׁנֵי שִׁיטִין יוֹ״ד הֵ״א לְמַעְלָה, ״קֹדֶשׁ לַה׳״ לְמַטָּה – לֹא לְעִכּוּבָא. וְלָזֶה תִּמְצָא שָׁם שֶׁאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר׳ יוֹסֵי: אֲנִי רְאִיתִיו בְּרוֹמִי כָּתוּב עָלָיו ״קוֹדֶשׁ לַה׳״ בְּשִׁיטָה אַחַת וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁאֵין הַדָּבָר מְעַכֵּב, וַאֲפִלּוּ לְתַנָּא קַמָּא אֵינוֹ מְעַכֵּב. וּבָזֶה לֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ פְּסַק רַמְבָּ״ם (הלכות כלי המקדש פרק ט) יְעֻיַּן שָׁם.