פרק 15

וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן. פֵּרוּשׁ, כִּי הַמִּשְׁכָּן יִקָּרֵא הָאֹהֶל שֶׁעַל הַקְּרָשִׁים, וְאֵין הַקְּרָשִׁים נִקְרָאִים מִשְׁכָּן אֶלָּא קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן.

עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּיוֹמָא (עב.) אָמְרוּ שֶׁעוֹמְדִין דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן. וְנִרְאֶה שֶׁדִּיְּקוּ לָהּ מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עוֹמְדִים עֲצֵי שִׁטִּים״ אוֹ ״וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים עֲצֵי שִׁטִּים לַמִּשְׁכָּן עוֹמְדִים״, שֶׁאָז יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁהַהַעֲמָדָה הִיא בְּמִצְוַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁלֹּא יִהְיוּ שׁוֹכְבִים. וּמֵאָמְרוֹ עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים רָמַז כִּי חוֹזֶרֶת תֵּיבַת עוֹמְדִים גַּם לִתְכוּנַת הָעֵצִים מֵעַצְמָם, שֶׁיִּהְיוּ כְּסֵדֶר הַעֲמָדָתָם בִּשְׁעַת גְּדִילָתָם.

רֶמֶז הַמִּשְׁכָּן – קְרָשִׁים , אֵין קְרָשִׁים אֶלָּא קְשָׁרִים, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִתְקַשְּׁרוּ וְיִתְיַחֲדוּ כָּל בְּחִינוֹת הַקְּדֻשָּׁה, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְכֻלָּן רְמוּזִים בּוֹ. ״עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ״ – אֵין לְךָ בְּחִינָה מִבְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאֵין בָּהּ כְּלָלוּת עֲשָׂרָה.

וְאָמְרוֹ וְאַמָּה וַחֲצִי , כָּאן רָמַז יִחוּד מַצָּה שְׁלֵמָה וּמַצָּה פְּרוּסָה, וְהוּא סוֹד ה״א וְדל״ת. אוֹ יִרְצֶה סוֹד הַיְּסוֹד חַי הָעוֹלָמִים הוּא רֶמֶז הָאַמָּה, וַעֲטֶרֶת הַיְּסוֹד הוּא בְּחִינַת חֲצִי הָאַמָּה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי כָל קֶרֶשׁ יֵשׁ בּוֹ רֶמֶז עֲשָׂרָה שֶׁיֶּשְׁנָם בְּכָל סְפִירָה, וְיֵשׁ בָּהֶם רֶמֶז צַדִּיק וְצֶדֶק מְיֻחָדִים בָּרֹחַב.

מִנְיַן הַקְּרָשִׁים מ״ח, וְהוּא סוֹד (ישעיהו נד:יב) ״וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹּד שִׁמְשֹׁתַיִךְ״.

הָאֲדָנִים שְׁמָם יַגִּיד וּמַעֲשֵׂיהֶם יַצְדִּיק בְּחִינָתָם, כִּי הֵם בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר תִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם אדנ״י, וַאֲשֶׁר תְּקַבֵּל הַיְּסוֹד בְּתוֹכָהּ. וּמִסְפָּרָם מֵאָה, וְהוּא סוֹד הַקָּטֹן לְמֵאָה, גַּם הִיא הָעֲשִׂירִי לַמַּדְרֵגוֹת וְכוֹלֶלֶת כָּל הָעֲשִׂירִיּוֹת הֲרֵי מֵאָה.