פרק 8

מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה קְרָאוֹ מִקְדָּשׁ , וְתֵיכֶף חָזַר בּוֹ וּקְרָאוֹ מִשְׁכָּן, דִּכְתִיב אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן.

וְנִרְאֶה כִּי אָמְרוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה כּוֹלֶלֶת כָּל הַזְּמַנִּים, בֵּין בַּמִּדְבָּר בֵּין בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ בְּכָל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל שָׁם לְדוֹרוֹת. וּצְרִיכִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּן אֲפִלּוּ בַּגָּלֻיּוֹת, אֶלָּא שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָסַר ה׳ כָּל הַמְּקוֹמוֹת מֵעֵת שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּאָמְרוֹ (דברים יב:ט) ״כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְעָשׂוּ מִשְׁכָּן״ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁעַל אוֹתוֹ זְמַן לְבַד נֶאֶמְרָה מִצְוָה זוֹ. וְאַחַר שֶׁצִּוָּה דֶּרֶךְ כְּלָל, אָמַר פְּרָט הַנַּעֲשֶׂה בַּמִּדְבָּר שֶׁאֵינוֹ מָקוֹם לִבְנוֹת בּוֹ בִּנְיַן אֲבָנִים, שֶׁיַּעֲשֶׂה מִשְׁכָּן כַּסֵּדֶר הָאָמוּר. וְתִמְצָא שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה: מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה׳ דִּכְתִיב ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״, עַד כָּאן, וְטַעְמוֹ הוּא מִשִּׁנּוּי הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ כִּי מֵעֵת שֶׁעוֹשִׂים אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ ״לִי״, הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁרְתָה בּוֹ שְׁכִינָה, הֲרֵי הוּא מִקְדָּשׁ וְדִין קֹדֶשׁ יֵשׁ לוֹ.

וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וְלֹא אָמַר ״בְּתוֹכוֹ״, לוֹמַר שֶׁהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ לְשָׁכְנוֹ יִהְיֶה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּקִּיפוּ הַמִּשְׁכָּן בְּאַרְבָּעָה דְּגָלִים. וְאוּלַי כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁחָשְׁקוּ יִשְׂרָאֵל (במדבר רבה ב,ה) בִּרְאוֹתָם בְּהַר סִינַי שֶׁהָיָה בָּרוּךְ הוּא מֻקָּף בְּדִגְלֵי הַמַּלְאָכִים וְהוּא אוֹת בְּתוֹכָם, וְחִשְׁקוֹ אַהַב לִהְיוֹת כֵּן בְּתוֹכָם, וְלָזֶה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מִבּוֹחֵן לְבָבוֹת וְאָמַר וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי כְּמוֹ כֵן בְּתוֹכָם.

חזרה לתוכן הספר