פרק 3

וְזֹאת הַתְּרוּמָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וְזֹאת וְגוֹ׳, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא יָבִיאוּ יִשְׂרָאֵל נְדָבָה מִמִּין אֶחָד אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה, אֶלָּא צְרִיכִין לְהָבִיא מִכָּל הַמִּינִים, וְאֵינָם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן אֶלָּא בַּהֲבָאָתָם מִכָּל הַמִּינִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְזֹאת״, לוֹמַר מִלְּבַד חִיּוּב הַהֲבָאָה עוֹד אֲנִי מְצַוֶּה שֶׁתִּהְיֶה הַתְּרוּמָה מִמִּינִים אֵלּוּ כֻּלָּם. וְהַטַּעַם כִּי אֵין הֲכָנַת הַמִּשְׁכָּן מֻשְׁלֶמֶת בְּחִסָּרוֹן אֶחָד מֵהַמִּינִים. וְאֵין הַכַּוָּנָה כִּי כָל אִישׁ וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל יָבִיא מִכֻּלָּן, אֶלָּא שֶׁבִּכְלָלוּת תְּרוּמַת כָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כָּל הַמִּינִים. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהַמְּבִיאִים כָּל הַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר מִינִים, וְלֹא יְזַלְזֵל בַּמֵּבִיא פִּשְׁתָּן וְעוֹרוֹת וְכוּ׳: