פרק 19

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיִּרְמֹז שֶׁלֹּא יַשְׁחִית זַרְעוֹ, וְשֶׁתִּהְיֶה טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ מוּבֵאת בֵּית ה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (יומא ב,א) בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ.

וְדִיֵּק לוֹמַר בֵּית ה׳ לִשְׁלוֹל בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה, וְהוּא מִצְוָה שֶׁקִּיֵּם יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, דִּכְתִיב (בראשית מט:ג) ״כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי״.

וְגָמַר אָמְרוֹ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ לִרְמֹז סוֹד גָּדוֹל, כִּי הַמַּשְׁחִיתִים זַרְעָם סוֹבְבִים מִיתַת הַקְּטַנִּים מִבֵּין שְׁדֵי אִמָּם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ הַדָּבָר בְּאָמְרוֹ בְּפָסוּק (מיכה ו:ז) ״הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי״, כִּי כְּשֶׁאָדָם מַשְׁחִית זַרְעוֹ נִבְרָא מִמֶּנּוּ מַשְׁחִית רַע וְהוּא שׁוֹלֵט אַחַר כָּךְ בַּבֵּן הַיֻּלָּד, וְהֵם נְפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חלק א רי״ט.), וּמִי גָּרַם זֶה שֶׁלֹּא הֵבִיא בִּכּוּרָיו בֵּית ה׳.

וּכְפִי דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, טַעַם סָמַךְ לֹא תְבַשֵּׁל וְגוֹ׳ עִם הַבִּכּוּרִים, לְהָאוֹמֵר (חולין קיד:) בָּשָׂר בְּחָלָב אָסוּר בַּהֲנָאָה שֶׁהוּא עִקַּר הַהֲלָכָה, נִתְכַּוֵּן לְסָמְכוֹ עִם הַבִּכּוּרִים לֶהֱיוֹת שֶׁהֵם אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה (רמב״ם הלכות ביכורים פרק ב), וְעַיֵּן בְּסִפְרִי פְּרִי תֹאַר: