פרק 4
מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל
כִּי יַבְעֶר אִישׁ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּהַכּוֹנֵס (בבא קמא נו:) אָמַר רַב הַמַּעֲמִיד בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ עַל קָמַת חֲבֵרוֹ וְכוּ׳ חַיָּב, וְאָמְרוּ שָׁם אֲפִלּוּ קָם לָהּ בְּאַפָּהּ וַאֲפִלּוּ הִכִּישָׁהּ חַיָּב, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי יַבְעֶר אִישׁ פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ אִם [אֵין] הַבְּעִיר שֶׁלּוֹ. וְאָמְרוֹ וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ פֵּרוּשׁ, וַאֲפִלּוּ לֹא הֶעֱמִיד וְלֹא קָם לָהּ בְּאַפָּהּ וְלֹא הִכִּישָׁהּ אֶלָּא שֶׁשְּׁלָחָהּ לְנַפְשָׁהּ וְלֹא שְׁמָרָהּ מִלֶּכֶת וְהִיא מֵעַצְמָהּ בִּעֲרָה בִּשְׂדֵה הַזּוּלַת, אִם הַבְּהֵמָה שֶׁלּוֹ, כְּאָמְרוֹ בְּעִירֹה בְּכִנּוּי – חַיָּב מֵיטַב וְגוֹ׳: