פרק 29

וְהוּעַד בִּבְעָלָיו. אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בְּעָלִים – חַיָּבִים שְׁנֵיהֶם מִיתָה, וְלֹא יִהְיוּ כִּשְׁנַיִם שֶׁהָרְגוּ אָדָם כְּאַחַת שֶׁפְּטוּרִין לְמַאן דְּאָמַר (בבא קמא כו:), כִּי הָתָם פְּטוּרִין מִמִּיתָה בִּידֵי אָדָם וְחַיָּבִים בִּידֵי שָׁמַיִם וְכָאן פְּטוּרִין מִמִּיתָה בִּידֵי אָדָם וְחַיָּבִים בִּידֵי שָׁמַיִם. וּבְכוֹפֶר, לֶהֱיוֹתוֹ מָמוֹן, חַיָּבִין אֲפִילוּ בִּידֵי אָדָם: