פרק 28

וְכִי יִגַּח וְגוֹ׳ אֶת אִישׁ. טַעַם אָמְרוֹ אֶת , יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא (סנהדרין עט,א) נִתְכַּוֵּן לַהֲרוֹג שִׁמְעוֹן וְהָרַג רְאוּבֵן חַיָּב, שֶׁהֲרֵי נִתְכַּוֵּן לַהֲרוֹג מִי שֶׁחַיָּב עָלָיו. וְהוּא אָמְרוֹ אֶת אִישׁ לְרַבּוֹת כָּל שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְאִישׁ, הֲגַם שֶׁהָרַג אַחֵר שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לוֹ. וְדַוְקָא נִתְכַּוֵּן לְאִישׁ, אֲבָל נִתְכַּוֵּן לִבְהֵמָה וְהָרַג הָאִישׁ פָּטוּר, כִּדְאָמְרִינַן שָׁם (סנהדרין עח,ב).

וָמֵת. פֵּרוּשׁ, אֲפִילוּ מֵת אַחַר זְמַן, כָּל שֶׁמֵּת מֵחֲמַת נְגִיחָה, וְכֵן מַשְׁמַע מִדִּבְרֵי רַשִׁ״י (בבא קמא מא.) בְּפֵירוּשׁ סוּגְיַת סִכֵּן שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם וְלֹא מֵתוּ, יְעוּיָּן שָׁם.

וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ. וְאִם אֲכָלוֹ לוֹקֶה, אֲבָל שְׁאָר הֲנָאוֹת הַנִּשְׁמָעוֹת מֵאָמְרוֹ ״וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – הֲגַם שֶׁאָסוּר אֵינוֹ לוֹקֶה, וְלָזֶה לֹא כָּלַל הַכֹּל בִּכְלָלוּת אֶחָד.