פרק 19

רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. פֵּרוּשׁ, אֲפִילוּ אַחַר שֶׁקָּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ, אִם הוּא עֲדַיִין בָּטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ, אוֹ שֶׁעֲדַיִין הוּא צָרִיךְ לְרוֹפֵא לְשִׁיּוּרֵי הַחוֹלִי מֵחֲמַת הַמַּכָּה, הֲרֵי זֶה חַיָּיב לָתֵת.

וְאָמְרוֹ ״רַק״ יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם (הלכות חובל ומזיק ב): מְשַׁעֲרִין אֶת הָרִפּוּי וְכוּ׳, וְכֵן הַשֶּׁבֶת אוֹמְדִין וְכוּ׳, וְאִם וְכוּ׳, וְאָרַךְ הַחוֹלִי יוֹתֵר עַל מַה שֶׁאֲמָדוּהוּ אֵינוֹ מוֹסִיף לוֹ כְּלוּם וְכוּ׳, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁרָצָה הַמַּזִּיק שֶׁזּוֹ תַּקָּנָה הִיא לוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְלָזֶה אָמַר ״רַק״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְמַעֵט בָּא שֶׁיֵּשׁ זְמַן שֶׁלֹּא יִתֵּן שִׁבְתּוֹ וּרְפוּאָתוֹ, וְהוּא אִם קָדַם וְקָצַב וְכוּ׳, אֲבָל בְּלֹא קִצְבָּה יִתֵּן עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא לַחֲלוּטִין.

וְרַפֹּא יְרַפֵּא. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם (הלכות חובל ומזיק ב יד): אָמַר לוֹ הַנִּזָּק פְּסוֹק וְכוּ׳ וַאֲנִי אֲרַפֵּא אֶת עַצְמִי – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְרַפֹּא יְרַפֵּא וְלֹא אָמַר יִתֵּן כְּאָמְרוֹ בְּשִׁבְתּוֹ הַסְּמוּכָה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר שִׁבְתּוֹ וּרְפוּאָתוֹ יִתֵּן. וְהַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת נֶאֶמְרוּ בְּכֶפֶל זֶה.