פרק 1
מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ וְאֵלֶּה , וְהִנֵּה נֶחְלְקוּ בַּמְּכִילְתָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לוֹמַר לְךָ מָה עֶלְיוֹנִים מִסִּינַי אַף תַּחְתּוֹנִים מִסִּינַי, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: וְאֵלֶּה יָכוֹל שׁוֹנִין וְלֹא יוֹדְעִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאֵלֶּה״ וְגוֹ׳, עָרְכָן לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ, עַד כָּאן. וְהִנֵּה לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁמְּפָרֵשׁ ״וְאֵלֶּה״ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי, בְּהֶכְרֵחַ לְפָרֵשׁ שֶׁטַּעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ זֶה הוּא לְלַמֵּד עַל פְּרָטֵי מִצְוָה זוֹ שֶׁנֶּאֶמְרוּ מִסִּינַי, שֶׁאִם עַל כְּלָלוֹתֶיהָ, הֲרֵי אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּפֶרֶק בַּתְרָא דִּזְבָחִים (קטו:) שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֵיהֶם בְּסִינַי וּפְרָטֵיהֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, עַד כָּאן, וְאִם כֵּן גַּם אֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים בִּכְלָל וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְאֵלֶּה״ לְלַמֵּד עַל דָּבָר זֶה. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁחָלַק עִם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁם בַּבְּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בִּזְבָחִים כִּי כָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֵיהֶם וּפְרָטֵיהֶן בְּסִינַי, אֵינוֹ יָכוֹל לְפָרֵשׁ ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים״ שֶׁבָּא לְלַמֵּד שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ זֶה, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ בְּאֹפֶן אַחֵר.
וְצָרִיךְ עִיּוּן לְדִבְרֵי רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ כָּאן כִּסְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּבְפָרָשַׁת בְּהַר סִינַי פֵּרֵשׁ כְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאָמַר, מַה שְׁמִיטָה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ בְּסִינַי אַף כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְכוּ׳, וְהֵם שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים חֲלוּקִים, וְהָיָה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּאן ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים״ מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן מַה שֶׁצִּוָּה בְּעִנְיָן שֵׁנִי, שֶׁצָּרִיךְ לָשׂוּם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ, בֵּין מִשְׁפָּטִים תַּחְתּוֹנִים בֵּין מִשְׁפָּטִים שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם.
וּמַה שֶׁרָאִיתִי שֶׁכָּתַב הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁלִּמּוּד רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא שֶׁנֶּאֶמְרוּ הַמִּשְׁפָּטִים בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים, אֵין דְּבָרָיו נִרְאִים וְלֹא מִתְקַבְּלִים לוֹמַר כִּי דִּבֵּר ה׳ יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. הֲגַם שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ כֵּן, הָיָה צָרִיךְ כֹּחַ וּרְאָיָה לִדְבָרָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶלָּא ״מָה עֶלְיוֹנִים מִסִּינַי״ וְלֹא אָמַר ״מָה עֶלְיוֹנִים בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים״, וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵין לִשְׁמֹעַ לָהֶם. וְאִם מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשֵׁינוּ, כְּבָר יִשַּׁבְנוּ אוֹתָהּ יִשּׁוּב נָכוֹן שֶׁבָּא הַכָּתוּב עַל הַדִּקְדּוּקִים, כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּדִין הַשְּׁמִטָּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּהַר סִינַי. וּבְהֶכְרֵחַ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁיּוֹדֶה בַּשְּׁמִטָּה שֶׁנֶּאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטֶיהָ בְּסִינַי כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא שֶׁלֹּא סָבַר לִלְמֹד מִמֶּנָּה לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְאוּלַי כִּי טַעְמוֹ מִמַּה שֶׁבָּאָה הַזְכָּרַת הַר סִינַי בְּאַרְבַּע מִצְווֹת לֹא רָצָה לִלְמֹד מֵהֶם עַל כָּל הַתּוֹרָה, וְהָעִקָּר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְיוֹתֵר נָכוֹן לְהַנִּיחַ הַדָּבָר בְּצָרִיךְ עִיּוּן לְדִבְרֵי רַשִׁ״י מִלְּפָרֵשׁ בּוֹ כִּי הֵבִין בְּדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁאָמַר ה׳ אֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.
וְאִם כַּוָּנַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי לוֹמַר שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּקוֹלוֹת לְבַד וְלֹא כְּסֵדֶר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, גַּם זֶה אֵינוֹ, כִּי זֶה יִהְיֶה בִּנְיַן שְׁלִישִׁי בְּסֵדֶר הַדִּבּוּר: הָאֶחָד הוּא סֵדֶר אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ בּוֹ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֵׁנִי, סֵדֶר שֶׁהָיָה רָגִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל הָאַרְבָּעִים יוֹם כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שְׁלִישִׁי, סֵדֶר דִּבּוּר אֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, וּמִי יַטֶּה אָזְנוֹ לִשְׁמוֹעַ דְּבָרִים אֵלּוּ לִבְנוֹת מְצִיאוּת שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ בַּתּוֹרָה. וְעוֹד יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת אֶלָּא שֶׁהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים.
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי טַעַם אָמְרוֹ וְאֵלֶּה לִרְמוֹז דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פו:) כִּי צָרִיךְ לָשׂוּם דַּיָּנִים לִפְנֵי הַמִּקְדָּשׁ, לָזֶה אָמַר וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ מְקוֹם שְׁכוּנַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁכֻּלָּם בְּמָקוֹם אֶחָד.
אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. טַעַם אָמְרוֹ בְּלָשׁוֹן זֶה, הֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת (סנהדרין ז,א) צָרִיךְ לָדַעַת פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים. וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ חֲלָקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם חוֹבַת גַּבְרָא לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יַעֲבוֹדוּ, וְזוּלַת זֶה אֵינָם בְּנֵי בְּרִית הַתּוֹרָה, הַמָּשָׁל בָּזֶה, אִם לֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לֶאֱכוֹל טְרֵפָה הֲרֵי הוּא אוֹכְלָהּ, וְכֵן הַדָּם וְחֵלֶב, וּבְמִצְווֹת עֲשֵׂה – פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר, שְׁבִיתַת יָמִים הַמְּקֻדָּשִׁים, הֵן אֵלֶּה יִתְחַיֵּב לְדַעְתָּם, וְיֵשׁ בְּחִינָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר דִּינֵי טוֹעֵן וְנִטְעָן, הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, הִלְכוֹת קָרְבָּנוֹת וְכַדּוֹמֶה. הָאֱמֶת כִּי חוֹבַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינוֹ אִם יֶחְסַר יְדִיעָתָם כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל גְּדוֹלִים שֶׁיִּשְׁפְּטוּ וִיקַדְּשׁוּ וְיוֹרוּ מִשְׁפָּטִים לְיִשְׂרָאֵל. וְנִתְחַכֵּם ה׳ לוֹמַר כָּאן אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם לוֹמַר כִּי דִּינִים אֵלּוּ יִתְחַיְּבוּ בִּשְׁמִיעָתָם כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין הַקּוֹנֶה מַכִּיר בִּשְׁעַת הַקִּנְיָן לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יִקְנֶה, וְגַם אֵין הַנִּקְנֶה יוֹדֵעַ כִּי ה׳ שִׁחְרְרוֹ אַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים לִתְבֹּעַ הַתּוֹבֵעַ, וְגַם הַשּׁוֹפְטִים לֹא יֵדְעוּ כָּל קוֹנֶה עֶבֶד לְהוֹדִיעוֹ כִּי חַיָּב לְשַׁלְּחוֹ. וְלָזֶה אָמַר אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם , כִּי מִשְׁפָּט זֶה הוּא מֵהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צְרִיכִין לָשׂוּם לִפְנֵי כֻּלָּם. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ נוֹכֵחַ, כִּי תִקְנֶה וְגוֹ׳, כִּי יוֹדִיעַ הַדָּבָר לְכָל קוֹנֶה.
עוֹד יִרְצֶה לְהַסְבִּיר הַמִּצְוֹת שֶׁתִּתְקַבֵּל לַכֹּל, וְלָזֶה אָמַר אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם , פֵּרוּשׁ, הֲגַם כִּי דָּבָר זֶה יֵשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן הָרָצוֹן, שֶׁהַקּוֹנֶה עַבְדּוֹ יְמַהֵר לְשַׁלְּחוֹ אַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים, תָּשִׂים הַדְּבָרִים לִפְנֵיהֶם כִּי מִצְוָה זוֹ לִזְכוּת כָּל אֶחָד מֵהֶם הִיא, כְּשֶׁיִּהְיֶה עֶבֶד לֹא יַעֲבֹד בּוֹ לְעוֹלָם, וּבָזֶה יִתְרַצֶּה בַּדָּבָר, כִּי כָּל אֶחָד יַעֲרִיךְ הַדָּבָר שֶׁהוּא לִזְכוּתוֹ לְצַד כִּי כָּל עִבְרִי הַנִּמְכָּר אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד דָּחֳקוֹ, אוֹ גָּנַב וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, וְזֶה יְסוֹבְבוֹ הָעֹנִי, וּבְאוֹתוֹ מַצָּב כֻּלָּם עֲשִׁירִים הָיוּ, וְאֵין זֶה אֶלָּא לְדָבָר הַמִּתְגַּלְגֵּל, וְכָל אֶחָד יָשִׂים לְפָנָיו שֶׁאֵלָיו נוֹגֵעַ הַחֶסֶד דִּלְמָא יִתְגַּלְגֵּל עָלָיו הַגַּלְגַּל, וְזֶה זְכוּת הוּא לוֹ.