פרק 16
מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל
דַּבֵּר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְאִם לְצַד כִּי כְּשֶׁיְּדַבֵּר ה׳ עִמָּנוּ נְקַבֵּל גְּזֵרוֹתָיו, מֵעַתָּה הֲרֵי אָנוּ מְקַבְּלִין מִמְּךָ, וְאִם כֵּן אֵין צוֹרֶךְ בַּדָּבָר, וְלָמָּה נִסְתַּכֵּן? וְהוּא אָמְרוֹ פֶּן נָמוּת. עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה , פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה כֹּחַ בָּנוּ לִשְׁמוֹעַ, אֲבָל אִם יְדַבֵּר ה׳ עִמָּנוּ – פֶּן נָמוּת וְלֹא נִשְׁמַע: