פרק 1

וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. טַעַם זִכְרוֹן שֵׁם אֱלֹהִים בִּנְתִינַת תּוֹרָה, לוֹמַר כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה מִמִּדַּת הַדִּין וּמִמִּדַּת הָרַחֲמִים, מִדַּת הַדִּין וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים , מִדַּת רַחֲמִים אָנֹכִי ה׳ , עוֹד הוֹדִיעַ סוֹד אָמְרוֹ (מלכים א יח:לט) ״ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״, כִּי דִּבֵּר אֱלֹהִים אָנֹכִי ה׳, וְהוּא מַה שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה בְּפָסוּק ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״:

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר רַב קְטִינָא (מנחות מא,א) ״עַנְשִׁיתוּ אַעֲשֵׂה״ וְכוּ׳, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁעַל עֲשֵׂה לֹא יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב. לָזֶה אָמַר ה׳ כִּי יָבִיא ה׳ בְּמִשְׁפָּט עֹנֶשׁ עַל כָּל הַדְּבָרִים גַּם לָעֲשִׂין הָרְשׁוּמִים בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל הָרְשׁוּמִים בִּתְחִלַּת דְּבַר ה׳ ״אָנֹכִי״ וְגוֹ׳, שַׁבָּת, כִּבּוּד אָב וָאֵם. עַל אֵלּוּ, הֲגַם שֶׁהֵם עֲשֵׂה, יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין ״אֵת כָּל הַדְּבָרִים״, בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַעֲשֶׂה.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֵת כָּל הַדְּבָרִים , לוֹמַר כִּי אֵין חֵפֶץ בִּמְקַבֵּל תּוֹרָה אֶלָּא אִם יְקַבֵּל כָּל הַתּוֹרָה, וְכָל הַמְקַבֵּל עָלָיו תּוֹרָה חוּץ מִמִּצְוָה אַחַת אֵין לוֹ תּוֹרָה (בכורות ל:).

עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁהִקְדַּמְתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, כִּי כְּשֶׁיְּדַבֵּר ה׳ בְּתִגְבֹּרֶת הַמְכֻנֵּית לְשֵׁם אֱלֹהִים, יְדַבֵּר דְּבָרִים מֻפְלָאִים אֲשֶׁר אֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר, וְהוּא שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים בְּדִבּוּר אֶחָד כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בִּבְרִיאַת עוֹלָם, כְּמוֹ כֵן בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה דִּבֵּר בְּתִגְבֹּרֶת אֶת כָּל הַדְּבָרִים בְּדִבּוּר אֶחָד.

וְאָמְרוֹ תֵּיבַת לֵאמֹר יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר מַה שֶׁיֵּשׁ לְהָעִיר בְּנֹסַח עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, מַדּוּעַ שִׁנָּה הַכָּתוּב נֹסַח דִּבּוּר מִדִּבּוּר, כִּי בִּתְחִלָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר בְּסֵדֶר זֶה: אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ , הוֹצֵאתִיךָ , עַל פָּנַי , כִּי ה׳ הוּא הַמְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאַחַר כָּךְ יָצָא לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ אַחֵר: אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ , לֹא יְנַקֶּה ה׳ , שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ , כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳ , שֶׁהָיָה לוֹ לְסַיֵּם כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״לֹא תִשָּׂא אֶת שְׁמִי, כִּי לֹא אֲנַקֶּה, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשִׂיתִי״ וְגוֹ׳.

אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד,א) ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, פֵּרוּשׁ, בְּתִגְבּוֹרֶת הַדִּבּוּר יוּבַן כִּי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים בְּדִבּוּר אֶחָד כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, אֵין הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ כָּל הַגְּבוּרוֹת. וּכְשֶׁהִשְׁמִיעָם לְיִשְׂרָאֵל, הִשִּׂיגוּ הֵם שְׁמוֹעַ שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת מֵהֶם, שֶׁהֵם דִּבּוּר ״אָנֹכִי״ וְגוֹ׳ וְדִבּוּר ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וְיָצְתָה נִשְׁמָתָם, כְּאָמְרוֹ (שיר השירים ה:ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״, וְלֹא יָכְלוּ הָבִין עוֹד. וּשְׁאָר הַדִּבְּרוֹת נֶחְצְבוּ לַהֲבוֹת אֵשׁ מִקּוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ וְעָמְדוּ סְדוּרִים עַל הַר סִינַי, עַד שֶׁחָזְרָה נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל בְּטַל חַיִּים. בָּאוּ הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם קוֹלוֹת הָאַדִּיר בָּרוּךְ הוּא וְהָיוּ מְדַבְּרוֹת לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ נֶחְקְקוּ בַּתּוֹרָה כְּסֵדֶר שֶׁאֲמָרָם ה׳: ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ״ , כִּי הָאֱלוֹהַּ בִּכְבוֹדוֹ מְדַבֵּר נוֹכֵחַ לְיִשְׂרָאֵל בְּעַד עַצְמוֹ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ כֵן בְּמִצְוַת ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ גַּם כֵּן יְדַבֵּר כְּסֵדֶר זֶה. אֲבָל מִשָּׁם וְאֵילָךְ יְדַבֵּר קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַד מַלְאָכוֹ, כְּאָמְרוֹ ״שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ , ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳״ , ״עַל כֵּן בֵּרַךְ ה׳״ וְגוֹ׳, וְכֵן כֻּלָּם, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל הַקּוֹל לוֹמַר ״שַׁבָּת לִי״ וְגוֹ׳, ״עָשִׂיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳ ״וְנָתַתִּי״ וְגוֹ׳, כִּי אֵינוֹ אֶלָּא מַלְאָכוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָבֵן וְיֶעֱרַב לְחִכֶּךָ.

וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:) כִּי מֹשֶׁה אֲמָרָם לְיִשְׂרָאֵל, אֶפְשָׁר כִּי מֹשֶׁה הָיָה בּוֹ כֹּחַ וְשָׁמַע כֻּלָּם, וּכְשֶׁבָּאוּ הַקּוֹלוֹת לְדַבֵּר לְיִשְׂרָאֵל הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה גַּם כֵּן מְדַבֵּר. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (שמות יט:יט) ״מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל״. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ב) שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הָיָה עוֹמֵד עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לוֹ ״תְּקַבְּלֵנִי עָלֶיךָ״ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ ״הֵן״ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ וְעוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר עַל רֹאשׁוֹ. וּלְפִי זֶה יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ לֵאמֹר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּתִגְבֹּרֶת הָאֱלֹהִים וְדִבֵּר כֻּלָּם בְּדִבּוּר אֶחָד, גַּם עָשָׂה כֹּחַ בַּדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יֵאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, כִּי כְּשֶׁלֹּא יָכְלוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ כֻּלָּם מֵהַגְּבוּרָה דִּבְּרוּ הֵם אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.

עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר , כִּי יֵשׁ בְּסֵדֶר זֶה שֶׁנִּדְבְּרוּ בּוֹ הַדְּבָרִים מַעֲלָה וְרוֹמְמוּת לְיִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כו:יח) ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ״ וְגוֹ׳, כִּי הַרְבֵּה תּוֹעֲלִיּוֹת נִמְשְׁכוּ מִזֶּה שֶׁפָּסְקָה זוּהֲמָתָן, וְזֶה יְסוֹד קְנִיַּת הַקְּדֻשָּׁה בָּהֶם לְעוֹלָם.

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא תולדות) שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַנִּבְרָאִים בַּחַיִּים חַיּוּתָם, מִשּׁוּם (איוב טו:טו) ״הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין״, וְלָזֶה לֹא יִחֵד שְׁמוֹ עַל אַבְרָהָם לוֹמַר עָלָיו ״אֱלֹהֶיךָ״ אֶלָּא אַחַר מוֹתוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה , פֵּרוּשׁ בְּתִגְבֹּרֶת הַדִּבּוּר כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ, וְהַטַּעַם הוּא לֵאמֹר לָהֶם ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, פֵּרוּשׁ לְיַחֵד שְׁמוֹ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם לוֹמַר לוֹ ״אֱלֹהֶיךָ״, אֲשֶׁר עַל כֵּן הִשְׁמִיעָם אֶת קוֹלוֹ לְיַסְּרָם לְהַפְרִיד מֵהֶם הַזּוּהֲמָא, וּבָזֶה יִהְיוּ רְאוּיִים לוֹמַר לָהֶם כֵּן.

וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתָם, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי כְּשֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם הָיָה זְמַן יְצִיאַת נְשָׁמָה, אָז אָמַר לְכָל אֶחָד מֵהֶם ״אֱלֹהֶיךָ״, וַהֲגַם שֶׁהָיוּ בַּחַיִּים וְשָׁמְעוּ גַּם כֵּן ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ וְגוֹ׳, לֹא יִתְיַחֵס לָהּ אִחוּר, כִּי הַכֹּל אָמַר ה׳ בְּדִבּוּר אֶחָד וְלֹא קָדְמָה אֲפִלּוּ אוֹת לַחֲבֶרְתָּהּ.

עוֹד אָמְרוֹ לֵאמֹר יְכַוֵּן אָמְרָם זַ״ל (זהר ח״ב צג:) שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ רְמוּזָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶם אֲמָרוֹת אֲחֵרוֹת כְּלוּלוֹת וּרְמוּזוֹת. וְרָאִיתִי לָתֵת טַעַם טוֹב בְּהַשְׁמָעַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, כִּי הֵם שְׁנֵי שָׁרָשִׁים לִשְׁנֵי כְּלָלוֹת הַמִּצְווֹת: מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. אָנֹכִי הִיא עִקָּר וְשֹׁרֶשׁ כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה, לֹא יִהְיֶה לְךָ וְגוֹ׳ הִיא עִקָּר וְשֹׁרֶשׁ כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, לָזֶה נָטַע ה׳ בָּהֶם מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן שָׁרְשֵׁי שְׁנֵי עִקְּרֵי הַמִּצְווֹת שֶׁבָּזֶה לֹא תִּמּוֹט תּוֹרָה מִזַּרְעֵנוּ לְעוֹלָם וָעֶד.