פרק 23

מתוך אור החיים על שמות · רבי חיים בן עטר זצ"ל

אִם אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ וְצִוְּךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ וְצִוְּךָ , אִם לְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה הוּא אוֹמֵר, כְּבָר אָמַר לוֹ כֵּן פַּעַם אַחַת, דִּכְתִיב (שמות יח:יט) ״אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ״, וּמַה צֹרֶךְ בְּכֶפֶל הַדְּבָרִים. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ תְּשׁוּבָה עַל מַה שֶׁיִּטְעוֹן כִּי סוֹף כָּל סוֹף הוּא מוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ הַמִּצְווֹת, וְאֵין מִמִּדַּת הַצַּדִּיקִים לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַמִּצְווֹת, הֲגַם כִּי יִיעַף וְכִי יִגַע, כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד (איוב ה:ז) בַּעֲמָלָהּ שֶׁל מִצְוָה. לָזֶה אָמַר אֵלָיו וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי הִנֵּה יָדוּעַ הוּא עֹצֶם הַכֹּחַ אֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ לְאִישׁ נָבִיא, וְצֵא וּלְמַד מִמַּאַמְרֵי דָנִיֵּאל (דניאל י:ז) בְּדַבֵּר אֵלָיו מַלְאָךְ, וּמִזֶּה תַּשְׂכִּיל לְדִבְּרוֹת אֵל. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לח,א) אֵין נְבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל גִּבּוֹר. וְהֵן אֱמֶת כִּי מֹשֶׁה זִכֵּךְ גּוּפוֹ וְלֹא יֶאֱרַע לוֹ הַתַּשּׁוּת כֹּחַ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים לֹא יָכוֹל לְהִתְאַזֵּר כָּל כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה חַלָּשׁ בְּטִבְעוֹ. וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי יוֹתֵר בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֲחֵרִים כְּדֵי שֶׁיְּקַיֵּם מִצְוַת הַנְּבוּאָה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי זוּלָתוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ אִם אֶת וְגוֹ׳ וְצִוְּךָ אֱלֹהִים , פֵּרוּשׁ כַּאֲשֶׁר יְצַוְּךָ אֱלֹהִים הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר הוּא מְצַוְּךָ בְּהוֹדָעַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה תּוּכַל עֲמֹד בָּהֶם, פֵּרוּשׁ יִהְיֶה בְּךָ כֹּחַ לַעֲמֹד בָּהֶם. וְאוּלַי כִּי דִקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן עֲמִידָה לוֹמַר כִּי יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה מְעֻמָּד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״א קעא,א) כִּי שְׁאָר הַנְּבִיאִים הָיוּ נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה דִּכְתִיב ״וְנִצַּבְתָּ שָׁם״ וְגוֹ׳ (שמות לד:ב), ״פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי״ (דברים ה:כח). וְלָזֶה אִם לֹא יָקֵל מֵעָלָיו זֶה יִהְיֶה לוֹ סִבָּה שֶׁיִּגְרַע מִצַּדִּיק עֵינוֹ חָס וְשָׁלוֹם וְלֹא יוּכַל עֲמֹד.

חזרה לתוכן הספר